אדם שקיבל על עצמו תענית ביום מסויים (מפני סיבה אישית), עד מתי יכול לאכול לפני הצום?
אדם שקיבל על עצמו תענית ביום מסויים (מפני סיבה אישית), עד מתי יכול לאכול לפני הצום?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תענית סימן תקסד סעיף א: כל תענית שאוכלים בו בלילה, בין צבור בין יחיד, הרי זה אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר, והוא שלא ישן ( שינת קבע) (טור), אבל אם ישן (שינת קבע) אינו חוזר ואוכל ולא שותה, אא"כ התנה לאכול או לשתות. הגה: ויש אומרים דבשתייה אין צריך תנאי, דמסתמא דעתו של אדם לשתייה אחר השינה, והוי כאילו התנה (טור ומרדכי והגהות מיימוני והגהות אשירי).
מגן אברהם סימן תקסד ס"ק א: אוכל ושותה. נ"ל דבת"ח אסור דמשעה שחלם צריך להתענו' כמ"ש סי' רפ"ח ס"ד וכ"כ של"ה דמשעה שחלם לא ישמש מטתו:
פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תקסד ס"ק א: אוכל. עיין מג"א. בתענית חלום מאותן שצריך להתענות אם חלם בתחלת הלילה וניער אח"כ אין לאכול, עיין סימן רפ"ח סעיף ד' בהג"ה יתענה חצי היום, יע"ש:
מחצית השקל אורח חיים סימן תקסד ס"ק א: אוכל כו' כמ"ש סי' רפ"ח סעיף ד'. בהגה די"א מי שישן שינת צהרים וחלם לו חלום רע יתענה מחצי היום עד חצי הלילה ועולה לו לתענית יום שלם אף שאכל עד צהרים הרי דלא תלי' בהיום כ"א משעה שחלם לו וה"ה איפכא לחומרא. אם חלם לו בלילה אסור מיד אף בלילה:
משנה ברורה סימן תקסד ס"ק א: והוא שלא ישן וכו' – היינו אפילו אם גמר סעודתו מכבר ורוצה קודם אור היום לחזור ולאכול רשאי:
משנה ברורה סימן תקסד ס"ק ב: שינת קבע – אבל מתנמנם דהיינו נים ולא נים תיר ולא תיר לא חשיב שינה:
ט"ז אורח חיים סימן תקסד ס"ק א: שינת קבע. פי' אפי' שלא על מטתו ולא מקרי עראי אלא במתנמנם דהיינו נים ולא נים תיר ולא תיר כ"כ ב"י דלא כרי"ו דבעי על מטתו:
פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן תקסד ס"ק א: שינת קבע. עיין ט"ז. דלא תימא מדהגיה הרב שינת קבע י"ל דוקא על מטתו דזה אינו, וכן כתב בבית יוסף. ומש"ה השמיט המחבר דסתם שינה הוא קבע דאם לא כן מתנמנם קרי ליה, ועיין אות שאחר זה ואי"ה יבואר עוד:
עטרת זקנים סימן תקסד ס"ק א: שינת קבע. ועיין בט"ז ס"ק ב'. והוא [הב"ח ד"ה וזהו] כתב והמחמיר כסברת הראב"ד תבא עליו ברכה:
משנה ברורה סימן תקסד ס"ק ג: אבל אם ישן שינת קבע – אפילו שלא על מטתו. והנה המחבר סתם דבריו משמע דס"ל אפילו ישן בתוך הסעודה ג"כ שוב אסור לאכול ולגמור סעודתו כשניעור משנתו וכמו שמסיק בב"י אבל כמה אחרונים הסכימו דאם ישן בתוך הסעודה מותר לגמרה אח"כ כיון דמתחלה היה דעתו לאכול עוד. ומ"מ המחמיר ע"ע בזה קדוש יאמר לו:
ט"ז אורח חיים סימן תקסד ס"ק ג: דבשתיה א"צ תנאי. כת' ב"י ראוי לפסוק כדברי האומרים צריך תנאי אף לשתיה:
פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן תקסד ס"ק ג: דבשתיה. עיין ט"ז. הנה בהר"ב עם המחבר, גם כן נוהג דין דשו"ת מנחם עזריה כמו שכתבתי בפריי ליורה דעה ובאו"ח כאן בהנהגות איסור והיתר דמה שמביא הר"ב ויש אומרים לא לקבוע הלכה כן כי אם היכא דמפורש, ועיין מג"א כאן. ואי"ה שם יבואר עוד:
עטרת זקנים סימן תקסד ס"ק ג: [דבשתייה]. וכתב ב"י [ד"ה יש] דמשמע דכל משקים מותרים, אבל הכל בו [סימן סא כה, א] כתב דדוקא מים:
משנה ברורה סימן תקסד ס"ק ה: דמסתמא דעתו וכו' – דדרך האדם להיות צמא אחר שינתו:
משנה ברורה סימן תקסד ס"ק ו: והוי כאלו התנה – כתבו האחרונים דלכתחלה ראוי להחמיר ולהתנות אף לשתיה כדעת המחבר אכן אם רגיל לשתות אחר השינה א"צ להתנות:
משנה ברורה סימן תקסד ס"ק ד: אא"כ התנה וכו' – קודם השינה ואז מותר אפילו גמר סעודתו קודם השינה וגם ישן אח"כ שינת קבע דעדיין לא קבל עליו התענית:
[וראה בסימן פט סעיף ה' ובנו"כ שם. וראה גם בשעה"צ תק"נ ס"ק ט – בשם השל"ה הק', שבעל נפש יחמיר לעצמו להתחיל הצום כבר בליל התענית כמו בט"ב].
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.