מענה לשאלה זו תלוי בבירור מספר פרטים הנוגעים למענה, על כן אפרט את המקרים השונים ועפ"ז תדעי כיצד עלייך לנהוג מכאן ולהבא.
ראשית, חיוב הדלקת נרות שבת בבית היא חובה המוטלת הן על גברים ועל נשים כנפסק ברמב"ם (הלכות שבת פ"ה ה"א), בשו"ע המחבר וכן בשו"ע הרב ובמשנה ברורה ועוד.
המשנה במסכת שבת אומרת (פרק ב' משנה ו'): "על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן: על שאינן זהירות בנידה, בחלה ובהדלקת הנר".
המדרש (בראשית רבה, פרשת בראשית פרשה י"ז סימן ח') נותן טעם מדוע מצות הדלקת הנר שייכת יותר לנשים מאשר לגברים וכך כותב: "שאלו את רבי יהושע…ומפני מה ניתן לה מצות נר שבת? אמר להן ע"י שכיבתה נשמתו של אדם הראשון לפיכך ניתן לה מצות נר שבת".
כלומר, היות וחוה (האישה הראשונה) גרמה לאדם את החטא הראשון שורש כל החטאים לכן מוטל תיקונו על האישה באמצעות הוספה באור ע"י הדלקת נר שבת.
טעם נוסף הובא ברמב"ם (שם בהלכה ג'): ונשים מצוות על דבר זה יותר מן האנשים, לפי שהן מצויות בבתים והן העסוקות במלאכת הבית. ואעפ"כ צריך האיש להזהירן ולבדוק אותן על כך ולומר לאנשי ביתו ערב שבת קודם שתחשך "הדליקו את הנר"..".
השו"ע פסק כרמב"ם וז"ל (שו"ע או"ח סימן רס"ג ס"ג): "הנשים מוזהרות בו יותר מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית".
המשנה ברורה (שם סק"י וסקי"א) מוסיף, שאפילו אם הבעל מעוניין להדליק בעצמו האישה קודמת! (אא"כ ישנם הרבה נרות או ביולדת שאז הבעל יכול להדליק ואף לברך).
המשנה ברורה מציין לטעם הראשון (שהובא במדרש) ומסיים: "ומ"מ טוב שהאיש יתקן הנרות".
אדמוה"ז בשו"ע (סרס"ג ס"ה) מביא את ב' הטעמים:
"אחד האנשים ואחד הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת, אלא שהנשים מוזהרות בו יותר מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית, ועוד מפני שהיא כבתה נרו של עולם לכך נתנו לה מצות הדלקת נר שבת שתתקן מה שקלקלה. ולפיכך אף אם ירצה הבעל להדליק בעצמו האשה קודמת. ומכל מקום טוב שהוא יתעסק בתיקון הפתילות והנרות, וגם ידליק בשאר חדרים שאין אשה מדלקת שם".
אחרי שראינו בקצרה עד כמה חשובה מצות הדלקת הנר לאישה נפנה לשאלה מה הדין במקרה והאישה שכחה ח"ו להדליק נר.
הרמ"א פוסק (רס"ג ס"א): "ויכולין להוסיף ולהדליק ג' או ד' נרות וכן נהגו. האשה ששכחה פעם אחת להדליק מדלקת כל ימיה ג' נרות (מהרי"ל) כי יכולין להוסיף על דבר המכוון נגד דבר אחר ובלבד שלא יפחות: (אשירי' ומרדכי מס' ר"ה ריש פ' י"ט)".
אך המשנה ברורה מסייג ואומר שזה רק כאשר האישה שכחה, אך אם לא הדליקה מחמת אונס (למשל נתקעה ללא אפשרות להשיג נרות וכדומה) אזי אינה צריכה להוסיף עוד נר כל חייה. ובלשונו:
"ג' נרות – מיירי בשהיתה רגילה בשנים, ואם היתה רגילה מתחלה בשלשה צריכה להדליק כל ימיה ד'.
ואם שכחה כמה פעמים צריכה להוסיף בכל פעם עוד נר אחד יותר, והכל משום קנס כדי שתהא זהירה בכבוד שבת. וע"כ אם נאנסה ולא הדליקה כגון שהיתה בבית האסורים וכיוצא בזה א"צ להוסיף". עכ"ל.
כלומר, שצריכה להוסיף נר אחד מעבר לכמות הנרות שרגילה להדליק בכל שבת, וזה מעין קנס שחכמים קנסוה בכדי שתיזהר יותר בכבוד שבת. ולכן במקרה של אונס (שאי הדלקת הנרות לא היה תלוי בה) אינה צריכה להוסיף, היות שאין קונסים במקרה כזה.
ומוסיף שאם היא אישה עניה שאין בידה לקנות עוד נרות, אזי לכל הפחות תוסיף מעט שמן בכל ערב שבת בנרות שרגילה להדליק וכדומה. וכך פסק גם בשמירת שבת כהלכתה (חלק ב' פרק מ"ג ס"ה).
על כן במקרה שלנו, באם שכחת – עלייך להוסיף ולהדליק נר נוסף מכאן ולהבא אך אם היה זה באונס – אינך צריכה להוסיף.
להשלמת המענה ראוי להוסיף שפוסקי זמנינו נחלקו האם אישה ששהתה בבית הוריה בעת ההדלקה ושכחה להדליק, מה דינה. לדעת הרב משה פיינשטיין בשו"ת אגרות-משה (יו"ג ח"ג סי"ד אות ו') חייבת להדליק נר נוסף מעתה והלאה. אך לדעת הר"ש וואזנר (קובץ מבית הלוי חי"א ע' לב) אינה צריכה להוסיף עוד נר, היות וקנס זה נאמר רק באישה שעליה מוטלים צרכי הבית, ובנדון זה הרי אימה היא בעלת הבית שעליה מוטלים צורכי הבית.
עוד נחלקו לגבי אישה ששכחה ביו"ט להדליק האם דינה כשבת (שצריכה להוסיף עוד נר מעתה והלאה) או לא. בפסקי-תשובות (סימן רס"ג) מביא ב' דיעות בנידון (האם קונסים אותה כמו בשבת או שיו"ט דינו שונה). וכן הובא בשו"ת קנין תורה (בהלכה ח"א סימן פ"ז).
והעיקר הוא החלטה גמורה וחזקה לא לשכוח להדליק מעתה והלאה, ורצוי לשים תזכורות וכדומה. וידוע גודל ומעלת הדלקת נרות שבת בזמנה.
