כדי להבין את הדרך הנכונה לתשובה, אקדים בתחילה את הבעיתיות הרוחנית שקיימת במאכלים לא כשרים ל"ע, ומתוך זה נגיע למקום התשובה שאליו יכולים להגיע.
אחד הנושאים שמפורטים בתורה על מאכלים שמותר לאכול ומאכלים שאינם, הוא נושא החיות.
החיות המותרות לאכילה הם חיות שאינן טורפות, ואלו שאסורות ברובם הינם חיות טורפות ומזיקות. כאשר אוכלים חיה מקבלים את התכונות שלה. זו אחת הסיבות שאנו מצווים לא לאכול את אותן חיות טורפות, על מנת שלא נספוג לתוכנו את תכונותיהן הרעות.
במילים אחרות, ניתן לומר שהכשרות היא סוג של "תזונה רוחנית". כשם שישנו אוכל טוב לגוף וישנו אוכל המזיק לו, כך ישנם סוגי אוכל טובים לנשמה וישנם כאלה המשפיעים לרעה. בדיוק כמו שעודף בשר בקר או מזונות שומניים מזיקים לרמת הכולסטרול שלנו, מאכלים לא כשרים הם רעים לנשמתנו. הם סותמים את העורקים הרוחניים שלנו ומונעים מאותם רגשות יהודיים חמים ובריאים לנוע בחופשיות בתוכנו ובהכרתנו.
כיוון שהגוף והנפש באחדות, לכן מה שטוב לנשמה טוב ומועיל גם לגוף.
אדמו"ר הזקן מסביר שהמאכלות האסורות נקראות בשם "איסור" מלשון מאסר. זאת אומרת שפירוש המילה "אסור" אינו רק "אל תיגע בזה" אלא תיאור מצב של המאכל. "אסור" פירושו שהניצוץ האלוקי קשור בתוכו כמו אסיר בבית הכלא.
וכיוון שמטרת האכילה היא בכדי להוציא את הניצוץ החבוי במאכל, לכן אותם מאכלות שהניצוץ האלוקי קשור בהם באופן שאין אפשרות להוציא אותם משם לכן אסור לאכול אותם. ואומר אדמו"ר הזקן שאפילו מי שלא ידע שהוא אוכל מאכל אסור, ואפילו שהוא כיוון באכילתו לשם שמיים, ויותר מכך, הוא התפלל ולמד בכוח המאכל האסור ההוא – זה לא יעזור, והחיות האלוקית לא תצא מהמאכל האסור כי היא קשורה בו ואין לה יכולת להשתחרר משם.
הרבי מה"מ כתב באחת השיחות על השפעת המאכלים הלא כשרים על הרוחניות של היהודי:
"מובן אפוא, שלאכילת מאכלים לא כשרים (שהם היפך רצון התורה) יש השפעה מזיקה ביותר על העדינות והטהרה של השכל היהודי, עד כדי נטייה השקפתית-שכלית היפך השקפת התורה והאמונה"
(כידוע שהרמב"ם נשאל על-ידי קהילה יהודית שנשתבשה בדיעות, וביקשה הוכחות לרעיון תחיית-המתים. הרמב"ם נימק את הסיבה שגרמה לשיבוש דעתם – שבוודאי זה כתוצאה מאכילת מאכלות אסורות…).
כאשר האדם מנצל את זכות בחירתו החפשית לאכילת מזון לא-כשר, אשר על-ידי זה נולדות בנפשו תכונות בלתי טהורות. יתר על כן, גם אלה שנולדו בטהרה וקדושה – אם הם נכשלים במאכלים אסורים, הרי הם משחיתים בכך, חס-ושלום את "לבושי הנשמה" הטהורים. והדבר מתבטא בהתנהגותם היומיומית – וזוהי סיבת הירידה הרוחנית.
אך כלל גדול הוא ביהדות – "אין לך דבר שעומד בפני התשובה". ולכן, למרות שהאוכל מאכלים-אסורים, הפגם קשה לתיקון כנ"ל, שהרי לגופו חדר מאכל טמא, מציאות של טומאה (קשה – אך לא בלתי אפשרי), בכל זאת מועילה תשובה גם לחטא זה. אלא שלזה צריך תשובה-נעלית ביותר מעומק-לבו, מתוך הרגשת שפל המצב אליו הגיע כתוצאה מעבירה חמורה זו וכבר אמר דוד המלך עליו השלום: "לב נשבר ונדכא אלוקים לא תבזה".
ועיקר התשובה – קבלה טובה שמקבל על עצמו מכאן ולהבא להיות זהיר במאכלים כשרים וסידור מטבח-כשר – דבר המביא שינוי לטובה של תכונות-הנפש השליליות (שהוטבעו בו כתוצאה מאכילת טריפות) והקניית מידות טובות וקדושות (תחת השליליות שנעקרו ממנו) ו"במקום שבעלי-תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם.
ויהי-רצון שמכאן ולהבא תהיה אצל יהודים אכילה ושתייה כשרה בלבד, כך שהדם, הבשר, והגוף יהיו – ראש יהודי, לב יהודי, ואיברים יהודיים, ועל-אחת-כמה-וכמה, שהנשמות תהיינה "יהודיות" – בגילוי ובתוקף: "כך ולא אחרת" ועניין שמירת הכשרות – שהוא עניין יסודי הנוגע ליחיד, למשפחה ולכלל ישראל כולו [כנאמר בנבואת הגאולה: "כי כה אמר ה' הנני נוטה אליה כנהר שלום גו' וראיתם ושש לבכם גו' ונודעה יד ה' גו' אוכלי בשר החזיר גו'. יקרב ויביא את יום ביאת משיח צדקנו שיבוא "היום – אם בקולו תשמעו" ויגאלנו בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש, ויוליכנו קוממיות לארצנו.
ולפי זה מובן גם בנוגע לאותו היהודי שהינך שואל לגביו, שמכיוון שעיקר התשובה הוא חרטה על העבר וקבלה על העתיד, הרי נראה שחרטה על העבר יש לו גם, אם הוא מבין שמה שהוא עשה היה זה לא לפי הרצון העליון;
הנה כדאי שמכאן ולהבא יקבל על עצמו להיות זהיר ביותר בכל עניני כשרות, להחמיר על קלה כבחמורה – גם אם הוא נמצא במלון, במסעדה, או שהוא מתארח אצל אנשים אחרים.
ובעז"ה נזכה תיכף ומייד לגאולה האמיתית והשלימה.
******
