האם מותר לחבוש 'תחבושת אלסטית' על היד – לשריר תפוס?
האם מותר לחבוש 'תחבושת אלסטית' על היד – לשריר תפוס?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שכח סעיף מג: מותר לכפות כוס חם על הטבור ולהעלותו ולהעלות אזנים בין ביד בין בכלי; ולהעלות אונקלי, דהיינו תנוך שכנגד הלב שנכפף לצד פנים, שכל אחד מאלו אין עושים בסמנים כדי שנחוש לשחיקה ויש לו צער מהם.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן של סעיף ז: הולד שנולד עושין לו כל צרכיו ומרחיצין אותו ומולחין אותו וטומנין השליא כדי שיחם הולד וחותכים את הטבור; והני מילי בנולד לט' או לז', אבל נולד לח' או ספק בן ז' או בן ח', אין מחללין עליו אלא אם כן גמרו שערו וצפרניו.
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן של סעיף ט (לג) מישרים – בידים:
(לד) מחמת צער הלידה – כתב המ"א ודוקא ביום הלידה אבל אח"כ אסור אבל באמת מהרבה פוסקים משמע דאין חילוק בזה ואפילו לאחר חודש או ב' חדשים מותר ועיין בבאור הגר"א שכתב שכן ג"כ דעת השו"ע להקל בזה כמותם וע"כ אין להחמיר בזה ומ"מ אם נתפרקה חוליא של שדרה ממקומה לכו"ע אסור ליישב בידו חוליות של שדרה אחת על חברתה דמחזי כבונה אם לא ביום הלידה דאז יש לצדד להקל אף בזה:
פסקי תשובות הערות סימן שכח הערה 560: ואין בזה משום 'יישור איברים' שאסרו (לקמן בשו"ע ומשנ"ב סי' ש"ל סעי' ט'), ולא משום מחזי כ'בונה', כי אין נעשה פעולה מיד ואין ניכר השינוי אלא לאחר זמן רב – ס' מאור השבת ח"א מכתבי הגרשז"א (י"ב). וע' שו"ת משנה הלכות חי"א סי' רח"צ דמצדד שרק להחזיר מותר ולא לתיתם לראשונה. ובשש"כ (שם) אם יש כאב וחיכוך ממתקן השיניים רשאי להניח שעוה המיוחדת לכך להקל על הכאב, אך יזהר לא למרוח השעוה אלא רק להניח בטפטוף באצבע, וב' גומי לעיסה' מיוחד לצורך כך ודאי אין חשש כלל.
שו"ת משנה הלכות חלק יא סימן רצח: ברזילי שיניים שנפלו בשבת מהו להחזירם. כבוד האי צורב עוסק בחוקי חורב הב' הח' יוסף פריעדמאן הי"ו תלמיד ישיבה עץ חיים ווילרייק בעלגיע.
בדבר שאלתו אם נפלו ברזילי שן בשבת אי מותר להחזירו, ואי שייך בזה משום שחיקת סמנים.
ולפענ"ד הנה לכאורה בדבר שאין בו משום רפואה כלל ואין זה ענין של רפואה ואדם ברי לגמרי אין בזה חשש משום שחיקת סמנים האמנם אולי יש בזה משום תיקון אברים (שבת קנ"ג) ובטוש"ע סי' ל' ס"ט מישרים אברי הולד שנתפרק מחמת צער הלידה ומותר לכרכו בבגדיו שלא יתעקמו אבריו וכתב המג"א דדוקא ביום הלידה אבל אח"כ אסור ודעת רש"י ועוד פוסקים דאפילו לאחר זמן כמו חודש או חדשיים מותר ומ"מ כתבו דדוקא כה"ג אבל אם נתפרקה חוליא של שדרה ממקומה לכ"ע אסור ליישרה בידו ולפי"ז משמע דלאו דוקא שלא יתעקמו אברים מותר לכרכו אלא אפילו לכרכו כדי לישר אבריו נמי שרי לעולם והטעם אמרו בגמ' משום דאורחיה בהכי תמיד ולא הוי כמתקן וכתב המג"א וש"א והמ"ב דמשמע דאם היה תינוק שאין כורכין אותו בחול ונתעקמו אבריו אסור לכרכו בשבת ע"ש, ועיין ש"ע הגרש"ז שם בשם המג"א.
ולפ"ז לכאורה בדידן כיון דאין זה מלידה וגם א"א להחזיר בידים וגם לא בליפוף ע"י בגדים (עיין מאירי שם דמתיר בבגדים בכל אופן) וגם מה שכתב הרא"ש משום דאורחא תמיד הכי נמי ליכא דהתם כיון דדרך לכרוך התינוק בבגדים בכלל א"כ הו"ל אורחיה בהכי אבל בדידן לכ"ע מניחו רק בשביל לתקן ולישר השינים כה"ג ודאי הוי כמתקן וא"כ לכאורה מסתבר לאסור להחזיר בשבת אם לא שנדחוק ולחלק דהו"ל רק כמחזיר ממה שהיה שם בחול ולא הוה כמתקן חדש וזה צריך ראי' גדולה ובפרט שצריך להדקו בחזקה שלא יפול ולכן לפענ"ד המחמיר שלא להחזיר תע"ב, ואפשר דאפילו מדינא אסור.
שוב הראו לי שהגאון ידי"נ מוהרש"ז אויערבאך שליט"א בירושלים והובא בשש"כ פ' ל"ד סקכ"ט הותר להעלות פלאטא של שניים לכתחלה בשבת ונתן טעם שאין בו משום רפואה וכנראה דלא הרגיש הגאון שליט"א מטעם יישור שיניים שהוא מדין יישור אברים, ובהיות שוב בירושלים פלפלתי עם הגאון הנ"ל בענין זה.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.