שתיקה בכיבוד הורים

בעניין כיבוד הורים. שמעתי בקלטת (פרקים בהורות) שאכן יש מקום לדבר עם הורה שנהג בצורה לא תקינה. או שעדיין נוהג בצורה לא תקינה כלפי ילדיו. אבל צריך לדבר מתוך מקום שמשמר את השתיקה שבכתר כלפי ההורים. ולא ברור לי למה הרב מתכוון. מה זה ואיך אפשר לדבר מול ההורים מתוך מקום שמשמר את השתיקה? בנוסף, מה לגבי ההלכה שאומרת שאין לסתור את דברי האב או האם. אז כיצד יש מקום לומר להורים דבר שמשמעותו היא בעצם לומר אני חולק על צורת ההתנהגות שלכם? (כי הרי אני לא מוכן לקבל  כול צורת התנהגות כלפי).
 
 

שלום רב להורים צריך להתייחס בכבוד. הכבוד הוא מתוך ההכרה שיש ציווי אלקי לכבדם, כיון שהם שותפין יחד עם הקב"ה ביצירה. גם כאשר יש מקום להעיר וכו', זה צריך לעשות מתוך הכבוד הפנימי אליהם, וזה הכוונה – שתיקה – ביטול. בהלכה כתוב – שצריך להגיד להם, כתוב כך וכך, והם יבנו מעצמם שמה שאמרו או עשו הוא לא בסדר. באופן כללי – הדוגמא האישית והכבוד אליהם, יכולים לפעול אצלם, יותר מהערה כזו או אחרת. בשורות טובות

מקורות