שתיית קפה לפני ברכות השחר

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן פט סעיף ג: אסור לו להתעסק בצרכיו, או לילך לדרך, עד שיתפלל תפלת י"ח. (ויש מקילין, לאחר שאמרו מקצת ברכות, קודם שאמרו ברוך שאמר, וטוב להחמיר בזה), (תרומת הדשן סי' י"ח) ולא לאכול ולא לשתות, אבל מים מותר לשתות קודם תפלה, בין בחול ובין בשבת וי"ט. וכן אוכלים ומשקין לרפואה, מותר.

ערוך השולחן אורח חיים סימן פט סעיף כג: אסור לאכול או לשתות קודם התפלה וכך אמרו חז"ל [י':] לא תאכלו על הדם לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם וכל האוכל ושותה ואח"כ מתפלל עליו הכתוב אומר ואותי השלכת אחרי גויך אל תקרי גויך אלא גאיך אמר הקדוש ברוך הוא לאחר שנתגאה זה קיבל עליו מלכות שמים וכתבו הטור והש"ע דמים מותר לשתות קודם התפלה דמים לא שייך גאוה ומותר בין בחול ובין בשבת ויו"ט דאע"ג דקודם קידוש אסור לטעום מ"מ קודם התפלה לא חייל עליו עדיין חובת קידוש וכן עשה הרא"ש למעשה כמ"ש הטור וכ"כ בהגמ"י ועוד גדולים וטעמם דכיון שדרשו חז"ל גאיך לא שייך זה במים דאין כאן גאוה אבל מדברי הרמב"ם שכתב אסור לטעום משמע דשום טעימה אסור אבל רוב רבותינו לא ס"ל כן וכן המנהג הפשוט לשתות מים חמים עם עשב שקורין טה קודם התפלה וע"פ רוב מועיל לנקיות כידוע ויש שאסרו לשתות עם צוקע"ר ואיני יודע הטעם דאטו שם אכילה יש בזה והרי אינה אלא להטעים את החמין קצת ויש שהתירו לשתות עם צוקר כשהצוקע"ר בפיו אבל להטילה בהחמים ולעשות מים מתוקים אסור [עבאה"ט סקי"א ומ"ב] ואינו עיקר אבל עם חלב נ"ל דאסור דחלב משביע ועוד דבא מדם דדם נעכר ונעשה חלב ושייך בזה קודם שתתפללו על דמכם והעולם נוהגים היתר גם בחלב לפי שאינו בא אלא להטעים המים וגם קאוו"א מותר לשתות אף על גב דנראה דקאוו"א משביע מ"מ כתבו הגדולים דמותר [ע"ש בבאה"ט] ויש להסתפק אם מותר לשתות מימי סעלצי"ן או לימינא"ד כשאינו שותה לרפואה דלרפואה פשיטא שמותר כמו שיתבאר ונראה שאין חילוק בין סתם מים למים אלו:

משנה ברורה סימן פט ס"ק כב: מים מותר – דלא שייך בהו גאוה ודוקא בלא צוקער אבל עם צוקער אסור וכ"ש משקה שכר (שקורין ביער) ודאי אסור. וטיי"א וקאפ"ע מותר לשתותו קודם תפלה כדי שיוכל לכוין דעתו ולהתפלל ובפרט בהמקומות שרגילין בהם ואין מתיישב הדעת בלתם וכ"ז בלא צוקער ובלא חלב [אחרונים] והעולם נוהגין להקל לשתות עם צוקער ואפשר דכוונת האחרונים וכן הרדב"ז שכתב דעם צוקער אין לך גאוה גדולה מזו קודם התפלה רק אם נותן הצוקער בתוך הטיי"א למתקו דזהו אסור קודם התפלה אבל אם לוקח מעט צוק"ר בפיו בעת השתייה ובלתי זה אין יכול לשתות הטיי"א אין זה בכלל גאוה. היוצא מדברינו דבנתינת הצוקע"ר בתוך הטיי"א או לאכול מעט מיני תרגימא בעת השתייה כדי שלא לשתות הטיי"א וקאפ"ע אליבא ריקנא אין שום צד להקל בזה קודם התפלה אם לא מי שיש לו חלישת הלב והוא צריך זה לרפואה. ומ"מ טוב שיאמר מתחילה עכ"פ פרשת שמע ישראל. כתב בספר פ"ת החדש דיש למנוע מלשתות הטיי"א בבוקר קודם התפלה באסיפת חבירים עי"ש טעמו. ומלבד זה רגיל להסתעף מזה איסור אחר דהלא כתב הרשב"א והובא בב"י דלכך אסור לו לאדם לעסוק בחפציו קודם שיתפלל כדי שלא יפנה לבו לשום דבר עד שיתפלל וכ"כ בש"ע סוף סעיף ב' שהוא אסור להתעכב בדברים אחרים כלל עד שיתפלל והרגילין באסיפת חברים בעת שתית הטיי"א רגיל לפעמים ע"י ריבוי השיחה לעבור עי"ז גם זמן ק"ש ותפלה:

תשובות והנהגות כרך א סימן עג: במ"ב (פ"ט) מחמיר לא לשתות חלב ואפילו סוכר לא ישים בתוך הכוס, ונראה שאם שותה עם חלב וסוכר כדי שיועיל לנקיות הגוף לפני התפלה וכדי שתהא תפלתו בישוב הדעת, אין בזה אסור שזה גופא צורך התפלה, והוי כעין הא דאיתא בשו"ע [פ"ט ס"ב] דאוכלין ומשקין לרפואה מותר, ובמ"ב שם דהיינו אפילו אוכלים ומשקין טובים דשייך בהם גאוה כיון שאינו עושה משום גאוה אלא משום רפואה וה"נ כשהוא לצורך התפלה מותר וכמ"ש.

ובאמת בענינים אלו ההרגל פועל הרבה על האדם, וכשם שרעב או צמא מותר אפילו לאכול ולשתות קודם התפלה וכמבואר בש"ע, והיינו טעמא שאז אכילה הוי צורך שיוכל לכוון, כן השתייה כשרגיל בו מפריע לתפלה ולכן אין בזה אסור כשמכוון לתועלת.

ומיהו כל זה לאחר שאמר ברכת התורה וברכות השחר וק"ש על תנאי, שקיבל ע"ע מלכות שמים, ואין כאן משום "אותי השלכת אחרי גויך" שהרי מקדים קבלת עול מלכות שמים, וכן מה"ת כבר יצא בזה גם חובת תפלה, וכשם שהרמ"א הביא לענין האסור להתעסק בצרכיו או לילך לדרך עד שיתפלל שמונה עשרה, שנהגו להקל אחרי ברכות השחר, כהיום נהגו להקל בשתייה לנקיות הגוף ולישוב דעתו לתפלה שמועיל אם זהו אחרי ברכות השחר וק"ש שכבר קיבלו ע"ע עול מלכות שמים.

ולפי דברינו תלוי בכל אחד לפי טבעו, אבל ראוי עכ"פ לא ליכנס לחשש של "אותי השלכת אחרי גויך" לכן יקדים ברכת התורה וק"ש (על תנאי אם לא יוצא אח"כ) ומוסיפין ברכות השחר, ומי שהרגיל עצמו לא לטעום לפני התפלה תע"ב. (והגה"ק בעל הפרדס זצ"ל מחמיר מאד אפילו בטה עם סוכר גם קודם עה"ש ושורה עליו בזה ח"ו הסט"א, אבל כשהכוונה לנקיות הגוף ושתתיישב דעתו נראה דלכ"ע אין קפידא).

ועיין בזוה"ק פרשת ויקהל רט"ו שמחמיר מאד בענין לא תאכלו על הדם דהיינו קודם התפלה, ומדייק ב"עטרת צבי" מלשון הזוהר דאכלין בלי צלותא דמשמע שאינו מתפלל כלל אבל אם מתפלל קצת מותר והיינו כמ"ש, ובחלש פירש שודאי מותר, וכן בשו"ת "השיב משה" כתב שהשותים לנקיות ודאי מותר, וכן סיפר לי מחותני הגר"י מרגליות זצ"ל (האדמו"ר מפרמישלן) שראה אצל הגאון מטרניפל זצ"ל שהיקל בזה לשתות עם חלב וסוכר, ומיהו רבים מחמירים כהסוברים לאסור עם חלב או סוכר בתוכו, ועיין בבאר היטב סימן פ"ט ס"ק י"א בשם יד אהרן ובשדי חמד ח"ט מערכת ראש השנה סימן א' שהביא באריכות דעות הפוסקים בזה, וכל אחד נוהג כמנהגו וכל הלבבות דורשים ה'.