נושא: הלכה

שתיית קפה במטוס

האם מותר לשתות קפה המוגש במטוס ע"י דייל/ת שאינם יהודים?

ראשית נדגיש שכל האמור לקמן הינו רק לגבי קפה רגיל ללא שום תוספות כגון קצפות וכיו"ב שאז ודאי שאין לשתות מאחר ואין ידוע מקורם של אותם חומרים ובמקרים רבים אינם כשרים.
ישנן 3 בעיות אפשריות בקפה המוגש ע"י גוי, והם:
1. בישול הקפה (מזיגת מים רותחים עם הקפה והסוכר וכו').
2. כשרות הכלים בתהליך הכנת הקפה.
3. מושב עם גוי.
בישול הקפה: כלל הוא באיסור בישולי עכו"ם שאם הא דבר הראוי להיאכל כמות שהוא (כלומר ללא בישול), כגון תפוחים וכיו"ב, לא שייך בו איסור בישולי עכו"ם.
ולכן מים רותחים ודאי שאין בעיה לקחת מהגוי מאחר וראויים לשתיה גם כך ללא הרתחה. אך לגבי הקפה עצמו נחלקו הפוסקים:
יש האוסרים זאת הואיל והקפה עובר תהליך בישול. אמנם מרבית הפוסקים מצדדים להקל ולהתיר, והסיבה היא מאחר והקפה המעורב במים "בטל" אליהם והראיה שברכת הקפה הינה "שהכל נהיה בדברו" כדין ברכת המים (ולא בורא פרי העץ כדין פולי הקפה). ולכן כמו שמים רותחים בפני עצמם מותרים ואין בהם בישול עכו"ם כך גם הקפה.
היתר זה מבוסס על דברי התוס' במסכת ע"ז, וזה לשונו:
"ועוד יש טעם אחר להתיר השכר דאין בו משום בישולי עובדי כוכבים, דכי היכי דהתבואה בטלה לגבי המים לענין ברכת שהכל נהיה בדברו ה"נ היא בטלה לענין איסור בישול".
התוס' מכוונים בדבריהם לענין שיכר (בירה) של גוי, ומבארים שמותר הוא, מכיון שהשעורים מהם מופקת הבירה בטלים לגבי המים ולכן ברכת השיכר היא "שהכל" ולא "האדמה".
אף לדעת האוסרים (הסוברים שבישול קפה נחשב כבישול עכו"ם לכל דבר וענין) ישנה עוד סברה להקל ע"פ המובא בפוסקים שגם דבר שאינו ראוי להיאכל כמות שהוא חי (כלומר המצריך בישול), אם אינו מוגש בעיקר הסעודה (בלשון ההלכה "אין מלפתין בו את הפת"), אין בו משום בישול עכו"ם.
ולכן הקפה, גם באם נאמר שנחשב בישול, עדיין יהיה מותר מאחר ודרך ההגשה שלו היא לאחר הסעודה ולא באמצעה.
כשרות הכלים: מלבד כשרות פולי הקפה כנ"ל, יש לשים לב באיזה כלים מוגש הקפה, וודאי שאם מוגש בקנקן של הגוי שמשתמש בו גם לשאר סוגי השתיה (חלב וכיו"ב) ודאי יהיה אסור.
אמנם, במטוס בד"כ ישנו קנקן מיוחד למזיגת הקפה, ואין בו שום שימוש אחר מלבד זאת (אין מכניסים לתוכו חלב או שאר משקאות, אלא רק מים וקפה). ולכן לכאורה בעיה זו פחות שייכת במטוסים. כמו כן יש להקפיד להשתמש רק בכוס חד-פעמית (כפי המצוי במטוס) להימנע מבעיות.
כמובן שבבתי קפה או סתם בבית גוי, בעיית כשרות הכלים קיימת הרבה יותר ויש לבדוק כל מקרה לגופו.
מושב הגויים: בעיה נוספת מובאת בשולחן-ערוך לגבי שתיית שיכר של גוי, אותה אוסר השו"ע משום "איסור חתנות" (שקירוב הדעת בשתיית הגוי עם היהודי יוביל לידי חתנות ח"ו).
איסור זה חל על כל שיכר מכל סוג שהוא, אך דוקא אם שותהו במקום קנייתו, אבל אם קונה השיכר ושותהו היהודי בביתו – מותר.
בעקבות כך הביאו הפוסקים, שאסור לשתות קפה בבית קפה של גוי (כנ"ל שדין השיכר והקפה שוים וכפי שהשיכר אסור כך גם הקפה).
אך לגבי מטוס יש פוסקים שכתבו להקל ולהתיר מאחר ואין זה נחשב כמקום קבוע לשתיה (כמו בית קפה) אלא עראי, ולכן התירו.
לסיכום: כפי שראינו ישנן מספר בעיות הקשורות בקפה ובשתייתו, ועל כן ניתן להקל במספר תנאים:
1. לוודא שהקפה הינו קפה ללא שום תוספות של תמציות טעם וריח או חומרים נוספים העלולים להיות לא כשרים.
2. הקומקום וקנקן המזיגה משמים רק למים חמים וקפה ללא שום שימוש אחר.
3. שתיה בכוס חד פעמית או כדומה.
פוסקי זמנינו כמו הרב עובדיה יוסף ז"ל ועוד צידדו להקל על פי התנאים הנ"ל, אך גם הם כתבו שהמחמיר לא לשתות קפה במטוס, תבוא עליו ברכה.
בנוסף לכל האמור הביא החיד"א בשם האריז"ל שהיה מקפיד לא לשתות קפה שהוכן על ידי גוי, ולכן המחמיר תבוא עליו ברכה.
לכן נראה שהדרך הטובה ביותר לכל הדיעות הינה להביא קפה בהכשר מהודר ורק להשתמש במים החמים של הגוי ובכך לכל הדיעות הדבר מותר ללא פקפוק (ואכן בחלק מחברות התעופה מגישים עם הארוחה שקית קפה להכנה עצמית).

מקורות

פתחי תשובה סי' קיד סק"א.

התוספות במסכת עבודה זרה לא:.

פרי חדש סי' קיג סק"ו.

בשו"ת יחווה דעת ח"ד סי' מב.

השו"ע סי' קיד ס"א.

ברכי יוסף סי' קיג ס"ג.