מי ששותה שמן זית לצורך בריאותי, האם עליו לברך?
מי ששותה שמן זית לצורך בריאותי, האם עליו לברך?
אם שתה השמן לבדו (כפי שמצוי לשתות כף שמן זית), אינו מברך.
ואם עירבו עם איזה מאכל או משקה (כגון שעירבו ביוגורט), העיקר הוא השמן ויברך "העץ". ואם גם המשקה עיקר אצלו, יברך על המשקה – שהוא הרוב.
כתב בשולחן ערוך אדה"ז אורח חיים (סימן רב סעיף י): והשמן אין מברכין עליו בורא פרי העץ כששותהו לבדו כמות שהוא, שהרי הוא מזיק לגופו ואינו נהנה כלל בשתייתו, ואין לברך ברכת הנהנין כלל על שתיה זו, אלא כגון שערבו עם איזה משקה בענין שנהנה ממנו ואינו מזיקו, ואף על פי שהשמן מועט אין הולכים אחר הרוב לברך ברכת אותו משקה, אלא מברך על תערובת זה בורא פרי העץ שהיא ברכת השמן.
במה דברים אמורים בחושש בגרונו ומתכוין לרפואה בשתיה זו, שהשמן מרכך את הגרון ומרפאו, אלא מפני שאי אפשר לשתות שמן לבדו לכך שותה ע"י תערובת שאר משקין הרבה ממנו, אבל כוונתו בשתיה זו הוא על השמן, לפיכך מברך ברכת השמן שהיא העיקר, ופוטר את המשקה הטפל, שכל עיקר ועמו טפילה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה כמ"ש בס' רי"ב, אבל אם אינו חושש בגרונו ואינו מתכוין בשתיה זו לרפואה כלל, המשקה עיקר שהוא הרוב, והשמן טפל ונפטר בברכת המשקה.
ויש אומרים שאפילו אם השמן הוא הרוב אינו נחשב עיקר כשאינו מתכוין לרפואה הואיל ואינו ראוי לשתיה בלא תערובת משקה אלא המשקה עיקר ומברך עליו ופוטר השמן (ולסברא הראשונה אם השמן הוא הרוב אינו מברך כלום מפני שמזיק לגופו ואינו נהנה בשתיה זו כלל מפני שהשמן הוא הרוב וספק ברכות להקל)….
ואפילו אם אוכל שמן עם פת אין צריך ליטול ידיו ולברך המוציא אם אינו מתכוין אלא לרפואה, שאף הפת נעשה טפילה אם אינו מתכוין באכילתה אלא בשביל השמן שיוכל לאכלה עמו ולא יזיק לו, אבל אם הוא רעב ותאב לאכול פת אף על פי שאוכל עמה השמן לרפואה הפת עיקר ומברך עליה ברכת המוציא ופוטרת את השמן כמו כל הדברים הבאים מחמת הסעודה כמ"ש בסי' קע"ז.
וכן המערב שמן בשאר משקין לרפואה, והוא צמא ותאב לשתות, המשקין עיקר לדברי הכל – אם הם הרוב.
[והיינו שכאשר תאב לשתות המשקין, שניהם עיקר, ודינם שהולכים אחר הרוב].
ובסדר ברכת הנהנין (פרק ז הי"א): והשמן אינו מברך עליו כלל כששותהו לבדו מפני שהוא מזיק לו ואם אוכלו עם פת או מערבו בשאר משקין (כמו שרגילין ליתנו לשכר), הפת או המשקין עיקר, ומברך על הפת או על המשקה, ופוטר את השמן, אלא אם כן חושש בגרונו ושותהו לרפואה – מעורב בשאר משקין, שאף על פי שהשמן מועט, הוא עיקר, שמכוין בו לשתותו לרפואה, ולכן מברך עליו בורא פרי העץ ופוטר את המשקה שהוא טפל אליו.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.