נושא: כללי

שמירת ספר תורה.

מי שהביא ס"ת לביתו לצורך הגהה, כיצד ובאיזה אופן הכי טוב לאחסן את הס"ת עד גמר ההגהה?

יש להניחו מעוטף בתוך כלי שיש לו עשרה טפחים, או ליתנו מעוטף לאחר מחיצה של עשרה טפחים. (ובאם אפשר להניחו בחדר בפני עצמו שאין משתמשים בו לשינה וכיוצ"ב עדיף).

מקורות

ראה בפרי מגדים אורח חיים אשל אברהם (סימן קלה ס"ק כב. ד"ה יום או יומים). [עיין מ"א]. לאו דוקא, כל שקובעין ארון. ואפשר דלאו דוקא קובעין, הוא הדין מניחים כך בחביות וכדומה שפיר דמי, והעולם מקילים בכל, ואין נכון.


ובפסקי תשובות אורח חיים (שם אות כה) ביאר בדבריו: שלהניחה במקום המוכן לה אין בהכרח שיהיה ארון קודש, אלא סגי בארון רגיל מכובד ונקי שהוציאו משם את כלי תשמישי הבית וכדו' שאינם לכבוד שיהיו יחד עם הס"ת, אך על השלחן והספר תורה מכוסה בטלית אין די בכך.


וראה גם בהלכות ק"ש ותפלה של ערבית (סימן רמ סעיף ו): אסור לשמש מטתו בפני כל אדם אם הוא נעור, ואפילו ע"י הפסק מחיצה עשרה, ובפני תינוק שאין יודע לדבר, מותר; בית שיש בו ספר תורה או חומשים (כג) העשוים ו'] בגלילה, אסור לשמש בו * (כד) עד שיהיה בפניו (כה) טו מחיצה. (ולענין לעשותה בשבת ע"ל ריש סי' שט"ו), ואם יש לו (כו) טז בית אחר, * אסור עד שיוציאנו;