שכח מנחה בשבת

ראה בשולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן קח סעיף ט: טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת, מתפלל ערבית שתים של שבת: הראשונה לערבית, והשניה לתשלומין. הגה: וה"ה אם לא התפלל מנחה בער"ח, מתפלל של ר"ח שתים; ואם לא הזכיר יעלה ויבא בראשונה והזכיר בשנייה, צריך לחזור ולהתפלל; אבל אם לא הזכיר בשתיהן, או הזכיר בראשונה ולא בשנייה, אין צריך לחזור (כל בו חוץ ממה שכתב של ר"ח שתים).

ובנחלת צבי אורח חיים סימן קח ס"ק ט: טעה כו'. פשוט שם. ומ"ש והוא הדין אם לא התפלל. כן כתב הכלבו [סי' יא ז ע"ב] והביאו הב"י בסי' תכ"ב, וכתב מזכיר בראשונה של ראש חודש ולא בשנייה, והר"ב הג"ה כתב מתפלל שתים של ר"ח, ונימוקו עמו, דמסתבר טעמא דדמי ממש למתפלל שבת שתים, דמאי שנא, ולא דמי למוצאי שבת שמפורש בהדיא בש"ס דמבדיל בראשונה ולא בשנייה. כתב הדרכי משה סימן תכ"ב [סק"ב] דשאני הבדלה דלאחר שהבדיל בראשונה בתפלת חול הוא עומד ולכן אין לו להבדיל בשנייה, אבל כאן גבי תפלה שנייה בראש חודש הוא עומד ומחויב להזכיר מעין המאורע בכל תשלומין. ובעל הלבוש כתב ואנו אין נוהגין כן אלא מזכיר של ראש חדש בראשונה ולא בשנייה, וכתב עליו בעל לחם חמודות [ברכות פ"ד אות י] ולא אוכל לדעת מי הגיד לו מנהג הקהילות אחר שגם רבו מזכיר בכל מקום המנהגות, ואילו היה יודע מנהג היה כותבו ע"כ.

ובעולת תמיד סימן קח ס"ק יא: מתפלל של ערבית שתים. ואין להקשות הא חייב להתפלל תפלת שמנה עשרה ועכשיו אינו מתפלל כי אם שבע ברכות, היינו טעמא משום דאי אפשר להתפלל בשבת שמונה עשרה ברכות שכבר בטלוהו מפני טרחא וכמו שכתבו התוספות בריש פרק תפלת השחר [ברכות כו ע"ב]. ונראה דאם טעה והתפלל י"ח בתפלה שניה לתשלומין יצא בדיעבד, וכן כתב בספר כנסת הגדולה [סי' תכב הגהות טור] עי"ש:

ובט"ז אורח חיים סימן קח ס"ק ח: שתים של שבת. הטעם שכבר חל עליו קדושת תפלת שבת וכן עשה ע"כ כל תפלות שלו צ"ל כן דאסור לו להתפלל בשבת בלי הזכרת שבת ומ"ה פסק רמ"א בסמוך גם בר"ח כן ובלבוש כתב הטעם דיהיה זלזול לשבת אם יתפלל של חול ומ"ה מחלק בין שבת לר"ח ואינו נכון דהא כתבו התוס' בפ' מ"ש דף כ"א דגם בשבת היה דין להתפלל כל י"ח רק שלא הטריחוהו והיאך כ' שתפלת י"ח הוה זלזול לשבת ונ"ל שאפי' בדיעבד אם התפלל שנייה בשל חול לא יצא ידי תשלומין דאין תפל' בשבת בלי הזכרת שבת:

ובמשנה ברורה סימן קח ס"ק כה: של שבת – אף על גב שבאה לתשלומין של חול מ"מ כיון שעכשיו הוא שבת מתפלל אותה ג"כ של שבת. ואם טעה והתפלל השניה של חול פטור מלהתפלל ואם הקדים בזה השל חול לשל שבת לא יצא לכו"ע שהרי ניכר שהקדים התשלומין אך אם עדיין היום גדול אלא שקיבל שבת במזמור שיר וגו' או בברכו ולא התפלל עדיין מנחה דמבואר לקמן בסימן רס"ג סט"ו דיתפלל ערבית שתים לכתחילה צריך להתפלל שתים של שבת והראשונה לשם ערבית והשניה לשם תשלומי מנחה ובדיעבד אם התפלל ראשונה לשם מנחה ואפילו אם התפלל אותה של חול אפשר דיצא הואיל ועדיין יום הוא:

ובשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן קח סעיף יד: טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל ערבית שתים של שבת הראשונה לשם ערבית והשניה לתשלומין ואם התפלל השניה של חול לא יצא ידי תשלומין שאין תפלה בשבת בלי הזכרת שבת.

וכן אם לא התפלל מנחה בערב ראש חודש מתפלל ערבית שתים של ראש חודש ואם אמר יעלה ויבא בראשונה ולא בשניה או שלא אמר בשתיהן א"צ לחזור שאין חוזרין בשביל הזכרת ראש חודש בערבית מפני שאין מקדשין את החודש בלילה כמו שיתבאר בסי' תכ"ב אבל אם הזכיר בשניה ולא בראשונה צריך לחזור ולהתפלל בשביל תשלומין לפי שגילה דעתו שכיון בראשונה לשם תשלומי מנחת ערב ראש חודש ולכן לא הזכיר בה של ראש חודש ובשניה כיון לשם ערבית של ראש חודש והמקדים תפלת תשלומין לתפלה שהיא חובת שעה לא יצא ידי תשלומין כמו שנתבאר למעלה והוא שעשה כן במזיד אבל אם שכח להזכיר בראשונה א"צ לחזור כמו שיתבאר:

ובשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן קח סעיף טו: טעה ולא התפלל ערבית בראש חודש והתפלל שחרית שתים ושכח יעלה ויבא בב' צריך לחזור ולהתפלל אף על פי שהוא לתשלומי ערבית ובערבית אין חוזרין בשביל הזכרת ראש חודש זהו מפני שאין קידוש החודש בלילה אבל עכשיו שמתפלל אותה ביום צריך לחזור ולהתפלל.