תשובה: בכדי לענות על כך יש לדון בכמה פרטים: א) האם ישנו הבדל בין התחלת בנייה לאמצע בניה שהתחלתה הייתה זמן מה לפני ימים אלו? ב) האם ישנו הבדל באיזה סוג בנייה מדובר, לצורך הרווחה ותענוג בלבד, או מחמת שחסר לו מקום בדירתו לצורך מגורים? ג) האם ישנו הפרש באם ישנו הפסד כספי מחמת כך או לא?
ראשית יש לציין שכל איסור של בנייה מתחיל לכל השיטות רק מראש חודש אב, כמבואר בשולחן ערוך תקנא סעיף ב, שזהו מראש חודש עד התענית בתשעה באב. בנוסף יש לעיין בלשון הכתוב שלא שישנו איסור לעשות כלל, אלא לשון של 'ממעטים'.
ומבואר שם כמה פרטים איזה בניין אסור: א) בניין שגדרו הוא שמחה, כמו למשל בית המיועד לחתן שם את בנו ולעשות בו חופתו. ב) כמו כן בניין לנוי ויופי כמו בניין שמציור ומפותח בפיתוחי נוי, או סיוד הבית שיהיה נראה טוב יותר, שייעודו לצורך שמחה ותענוג. ג) המשנה ברורה מוסיף שנכלל בזה כל בניין שאינו לצורך דירה, רק לצורך הרווחת יתר בלבד.
ובגדרי בניין המותר מבואר שם גם כן כמה פרטים:
א) אם מדובר בבניין שנוטה ליפול ויש סכנה להשאירו כך מבלי לחזקו, מותר לבנות ולחזקו בימים אלו מפני הסכנה, כי אין גדר בניין זה לצורך שמחה ותענוג, אלא לצורך בסיסי. וזאת אפילו אם מדובר בבניין שגדרו הוא שמחה, מאחר וכאמור בנייה ספציפית זו שעושה כעת עניינה וגדרה אינה לשמחה אלא מחמת הסכנה.
אמנם משמעות האחרונים בעניין זה, שאם יכול לגרום שלא יהיה חשש סכנה בדבר, וכגון שהכותל עומד במקום כזה שניתן לסגור אותו לימים אלו ושלא יכנס לשם אף אדם וממלא אין חשש שינזקו בזה, עדיף שיעשה כן.
אלא אם כן יש חשש אחר, שאמנם לא יהיה סכנה, אך כעת במצבו העכשווי צריך רק מעט לחזקו ויעמוד על מכונו כמו שצריך, אך אם לא יעשה כן ויפול, אזי אף אם לא יוזק אדם מכך, מכל מקום יווצר לו על ידי כך הפסד ממון גדול, שהרי כעת צריך לבנותו כולו מחדש. ובזה יהיה מותר מאחר ואין גדר בנייה וחיזוק זה של שמחה אלא לצורך שלא יהיה הפסד ממון.
ב) כתב הרמ"א שלצורך מצוה הכל מותר, ולכאורה חולק הוא על מה שכתב המחבר לפני כן, שאסור לבנות בית חתנות לצורך נישואי בנו, ומסתימת דבריו משמע שאסור מכל מקום גם אם אין לו אשה ובנים וזהו לצורך מצוה. אמנם מדברי הרמ"א משמע שלצורך מצוה מותר.
ולפי זה יש לחלק בין הנושא אשה כאשר כבר יש לו אשה ובנים וקיים מצוות פריה ורביה, שאין לו לבנות בית חתנות לצורך הנישואין, מחמת שאין זה לצורך מצוה, לבין מי שאין לו אשה ובנים ולא קיים עדיין מצוות פריה ורביה שמותר לו לדברי הרמ"א לבנות בין חתנות לצורך הנישואין, ואף על פי שהנישואין עצמם יהיו רק לאחר תשעה באב, מכל מקום מעיקר הדין מותר, ורק מצד שאין זה סימן טוב נמנעים מלהתחתן בימים אלו, ולכן בנייה האמורה לצורך מצוה מותרת, אף שתעשה רק לאחר תשעה באב (משנה ברורה).
כמו כן לבנות בית הכנסת מותר גם בימים אלו כי זהו לצורך מצוה של רבים.
ובנוגע לפרט האמור לעיל האם ישנו הפרש בין הפסד ממון או לאו, ואם ישנו הפרש אם שכר פועלים קודם ראש חודש, מבואר באחרונים, שאם שכר פועלים נכרים קודם ראש חודש בקבלנות לזמן קצוב במחיר מסויים, אזי מותר בכל עניין ואפילו בתשעה באב עצמו.
והטעם בזה, מאחר והנוכרי עושה במצב זה על דעת עצמו בלבד. ולכן יהיה מותר במצב זה גם אם קצץ עם הנכרי בקבלנות לצייר ביתו לצורך יופי ונוי לשמחה, מאחר והנוכרי עושה על דעת עצמו (משנה ברורה).
אמנם מסיים שם, שמכל מקום אם יכול לפייס את הנוכרי בדבר מועט שימתין עד אחר תשעה באב, תבוא עליו ברכה.
העולה מכל האמור: שמאחר ובנידון השאלה יש צירוף של כמה פרטים: א) מדובר שהחל לפני ראש חודש. ב) מדובר בפועלים נוכרים. ג) מדובר שהם עושים בקבלנות במחיר קצוב לזמן מסויים. ד) מדובר שאם יפסיקו יווצר הפסד גדול – אזי יש להתיר המשך השיפוץ באופנים האמורים, אף בתשעה באב עצמו, אף שמדובר בשיפוץ להרווחה יתירה.
