בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) יש לחקור איזה חשש איסור ישנו בהוזזת הזיזים של השעון, האם מוקצה או אפילו גרם מבעיר או מכבה. ב) האם יש הבדל בין הקדמת פעולתו או לאחר אותו. ג) האם יש הבדל אם זהו לצורך אדם פרטי או לצורך מצוה.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רעז סעיף ב, שאסור בשבת לפתוח את הדלת כנגד המדורה שהיא קרובה קצת אל הדלת, והטעם, מפני שהרוח המנשב גורם להבעיר את המדורה יותר, ואף על פי שאינו מכוין לזה, מכל מקום זהו דבר ודאי ו'פסיק רישיה'.
ואפילו אם מנשבת שם רק רוח מצויה, שאין דרך המדורה להבעיר יותר, מכל מקום אסור כי אנו גוזרים משום רוח שאינה מצויה. ואם אין שם רוח כלל מותר כמבואר במגן אברהם בסימן תקיד סימן קטן ט'. ואם על ידי דפיקת הדלת נעשה רוח מצויה, משמע בחידושי הר"ן שאסור. (משנה ברורה).
אבל אם היתה הדלת פתוחה כנגד המדורה, מותר לסגור את הדלת, ואין בזה משום מכבה. ואף על פי שהרוח היתה מבעירה אילו לא היה סוגר את הדלת, מכל מקום אין בזה משום מכבה, מפני שאינו עושה כלום, אלא רק עוצר את הרוח, ואם תכבה מאליה תכבה.
ויש מן הפוסקים שלמדו מדין זה, להתיר לשנות בשבת את זמני ה'שעון שבת' בכדי להאריך מצב קיים, כלומר, שבשעה שהזרם כבר מחובר, שיהיה מותר לדחות את זמן הכיבוי- לזמן מאוחר יותר, או לבטל את הכיבוי לגמרי, וכן בשעה שהזרם מופסק, שיהיה מותר לדחות את זמן חיבור הזרם, או לבטלו לגמרי, וכן ללחוץ על מתג החשמל בכדי שלא ידלק האור כאשר יתחבר זרם החשמל, או להוציא תקע משקע, וכל כיוצא בזה.
כי כל אופנים אלו דומים לאדם שסוגר את הדלת או החלון בפני הרוח העומדת לכבות את האש, המבואר כאן בשולחן ערוך, שאין בו שום איסור, וגם באופנים האמורים אין הפעולה של האדם בגוף הדבר הדולק, והרי זה דומה לאדם הרואה איזה חפץ שעומד ליפול על גבי נר דולק, שכאשר יפול עליו יכבה את הנר, ומקדים ומסלק את החפץ ואינו מניח לו ליפול על גבי הנר. כמבואר בשאלות ותשובות מנחת יצחק שו"ת חלק ב' סימן קי.
והנה בשמירת שבת כהלכתה גם כן ציין היתר האמור, בפרק יג סעיף כה, ושם מציין שכמו כן התיר הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך לעשות – כאשר הזרם מחובר, שלאחר שיכבה ידלק מוקדם מכפי שתוכנן מתחילה, וכן כשהזרם מופסק לכוון אותן באופן שלאחר שידלק יכבה מוקדם יותר מהמתוכנן.
ואמנם שעוני שבת שכאשר מתעסק בזמני השעון הרי הוא מנטרל לגמרי את פעולת הכיבוי וההדלקה אין להתיר בה כל פעולה שהיא, וכדין גרמא בשבת, וכן שעוני שבת דיגיטליים אסור בהחלט לעשות בהם שום פעולה כלשהו, כי נעשה מיד פעולה חשמלית. וכן שעונים שכאשר משנים את מצבם אפשר שידלק או יכבה נורה שישנה בהם.
ולמעשה כתבו הפוסקים, שראוי ונכון מאד להימנע ככל היותר – מלעשות הפעולות האמורים בשבת, כי ישנם שחולקים על המתירים המדמים זאת למבואר כאם בשולחן ערוך, ולדעתם פעולה בשעון שבת הרי היא כפעולה בנר עצמו, והרי זה כאילו מוסיף או גורע בשמן שבנר, כמבואר בשאלות ותשובות אגרות משה חלק ד' סימן צא אות ה.
כמו כן יש שחששו משום זלזול שבת ו'עובדין דחול' להתעסק עם מכשירי חשמל בשבת, ובנוסף בהרבה מכשירי החשמל נדמה שאינו בפעולה, מכל מקום יש בהם נורות בקרה וכדומה, וחיבורים שונים לזרם, אשר על ידי הוזזה של הזיזים שבו, או ניתוקם מהשקע – נעשה ניתוק חשמלי, ולכן מן הנכון להחמיר בזה, כמבואר בתשובות והנהגות חלק א' סימן רכא.
ורק במקום צורך גדול ושעת הדחק או חולי, יש להתיר, וגם אז יש להשתדל לעשות זאת על ידי קטן ועדיף לפני גיל חינוך, וכן יש להשתדל מאד לעשות זאת כלאחר יד וכדומה, בכדי להינצל מחשש איסור טלטול מוקצה. למרות שהמתירים כתבו שאין לחשוש משום מוקצה בשעון שבת כי זה נחשב כמו טלטול לצורך גופו ומקומו, והאוסרים חוששים שהגדרתו כמוקצה מחמת חסרון כיס, שאסור אף לצורך גופו, ומותר רק כלאחר יד ובגופו.
אמנם יש לציין כי במכשירים חשמליים שאין בהם חוט להט, לדברי הכל אין איסור להאריך מצב קיים, ורק לשיטת החזון איש הסובר שיש משום בונה וסותר בחיבור וניתוק מתג, אפילו כשהזרם אינו מחובר, יהיה אסור כמבואר בספרו סימן לח סימן קטן ב'.
ולשנות 'שעון שבת' בכדי להקדים מצב קיים, כמו למשל, להקדים את זמן הכיבוי בשעה שהזרם מחובר, או להקדים את זמן הדלקה בשעה שהזרם מנותק, לדברי הכל יש בו איסור, כדין גרם הבערה וכיבוי, שלא התירו זאת אלא בהפסד גדול או מצוה או חולי, ואפילו במכשירים חשמליים שאין בהם להט, שלרבים מהפוסקים איסורם מדרבנן, גם כן אסרו לכתחילה גרם הבערה וכיבוי, אלא שדינם קל יותר במקום צורך.
ועל ידי נכרי מותר לעשות כל פעולות אלו, כי התירו מלאכת נכרי על ידי 'גרמא', אפילו אינו צורך גדול. כמבואר בסימן רעו.
העולה מהאמור: למעשה נטיית רוב הפסוקים להימנע מכך מפני כמה חששות ותקלות איסור היכולים לנבוע מכך, ורק בצורך גדול לרבים הצריכים יכולים להקל לאחר ולהמשיך את פעולתו כפי הצורך (בפרט במכשירים שאין בפעולתם חוט להט), ועדיף שיעשה בשינוי או על ידי נער שלא בא עדיין לגיל מצוות.
אך להקדים את פעולתו יש בזה גרם הבערה וכיבוי שנאסר בשבת, ואסור בכל אופן גם לצורך רבים, אלא אם כן עושה זאת גוי. ומותר במקרה זה לומר לו מפורשות לעשות כן אם זהו לצורך רבים, כי שבות דשבות במקום מצוה לא נאסר.
