נושא: הלכה

שינוי דיבור אמת ע"י 'משולח'

האם 'משולח' יכול לשנות בדיבורו, ולומר לנדיב שבא לכתובת באמצעות עצמו – (שלא ע"י 'דרייווער') – בכדי שהנדיב יתן סכום גדול יותר.

 

למרות שזהו לצורך מצווה, מ"מ לא מצינו שהותר לשנות ולשקר בדיבורו לצורך כך, והדבר אסור.

מקורות

ראה בשולחן ערוך הרב חושן משפט הלכות אונאה וגניבת דעת (סעיף א): אסור לאדם להונות את חבירו בין במקחו ליקח בזול ממה שהוא שוה אפילו פרוטה אחת בין בממכרו למכור ביוקר ממה שהוא שוה אפילו פרוטה אחת ואם הונה עובר בלא תעשה שנאמר וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו. ולא יאמר שמא שוה כך וכך במקום פלוני או לזמן פלוני ישוה כך כי אין בזה הדבר אלא מקומו ושעתו.


ובסעיף יב: ואפילו לגנוב דעתו בדבר שלא יגיע לו הפסד להנכרי אסור מדברי סופרים כגון למכור לו בשר נבילה בחזקת שחוטה. ואף לגנוב דעת הבריות בדברים אפילו במלה אחת של שפת חלקות או גניבת דעת או במעשה שמראה שעושה בשבילן ואינו עושה אסור מפני שמחזיקים לו טובה בחנם.


ובסעיף כז: כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים שנאמר ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך זו אונאת דברים. וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון שזו ניתנה להשבון וזו לא ניתנה להשבון וזו בממונו וזו בגופו והצועק על אונאת דברים נענה מיד לפי שהיא צער הלב וקרוב להוריד דמעות.