נושא: שבת

שימוש בצילונית

אנו עומדים בתקופת הימים הנוראים. ומחמת מחלת הקורונה נאסרה התפילה בבית הכנסת. האם מותר להשתמש בצילונית מסוג גזיבו? האם ניתן לסוגרה ולהעתיקה מן הרחוב לחצר הבית לבל תלקח ללא רשות?

ב"ה


שלום וברכה.


איני בטוח כי הבנתי את השאלה.   אך אני מניח שהשאלה מתייחסת לגבי יום השבת. שאם לא כן ודאי שכל מה שהזכרת מותר.   ורק לגבי השימוש בצילונית פתיחתה וסגירתה קיימת אכן שאלה לגבי יום השבת.   ולכך אתייחס בע"ה.


ראשית באם לא חיברת את הצילונית לקרקע או קשרת בקשר כפול באיזה מקום ואתה נמצא במקום שיש בו עירוב – תוכל לטלטלה לאן שתחפוץ מעיקר הדין.


אמנם לגבי פתיחת וסגירת הצילונית הדבר בעייתי יותר ונראה לי נכון להחמיר בכך.     כי יש מי שמחשיב את הדבר כאהל לכל דבר ואז ודאי שאסור יהיה להקים או לפרק אהל בשבת.   אלא להקימו לפני השבת (ואז אסור יהיה לפרקו בשבת.)


ואף שיש  מי שרואה זאת כדבר המוכן לשימוש ולסגירה ומסוג הדברים שהתירו חכמים לנטותם ולפרקם בשבת.    ישנם הרב חולקים בדבר.   ולכן ראוי להחמיר בזה.    אמנם המיקל יש לו על מי לסמוך.




מקורות

באו"ח סימן שטו מובא הדין שאהל עראי אסרו חכמים להקים או לפרק משום אהל קבוע.  ושם מדובר על אהל שמטרתו להאהיל   מה שאין כן כסא טרסקל שאף שיוצר אהל מתחתיו אין זה עשוי כדי להאהיל ולשמור מן הצל.   וכיוון שמוכן לכך לכתחילה וזה שימושו ופתיחתו וסגירותו.   לכן מותר לפותחו ולסוגרו.     וכן שם גבי כלת חתנים הנפתחת במשיחה וכן לגבי אהל שכבר פתוח ג' טפחים ורוצים להמשיכו.        ואף שיש מי שדימה את האהלים של היום ל"טרסקל"  ולכילת החתנים המשיחה של פעם.   (וראה בשמירת שבת כהלכתה פ' כד סעיף טו ובהערה נה שם.   ובמנוחת אהבה חלק ג פרק כ"ג הערה 32) ובשעת הדחק והצורך יש הסומכים על דיעות אלו.


אמנם להרבה פוסקים זה אסור (ואף השמירת שבת כהלכתה בעצמו דן גם לאיסור)  וכך נראה מפשט דברי אדמור הזקן שאהל כזה העשוי לצל ולהאהיל נראה שיאסור, וכן משו"ת יחווה דעת לרב עובדיה. ומהחזון עובדיה. וכך מורים פוסקים רבים.