באם חלבו בהמה, ולאחר מכן ראה הישראל, שהנוכרי מקיים טקס פולחן ע"ז לבהמה שחלבוה, האם נאסר החלב מחמת כן או לא? [להדגיש שלא מדובר שעבדו או הקריבו את החלב עצמו, רק את הבהמה ממנה נחלב החלב].
באם חלבו בהמה, ולאחר מכן ראה הישראל, שהנוכרי מקיים טקס פולחן ע"ז לבהמה שחלבוה, האם נאסר החלב מחמת כן או לא? [להדגיש שלא מדובר שעבדו או הקריבו את החלב עצמו, רק את הבהמה ממנה נחלב החלב].
חלב שנחלב מבהמה שעבדוה לע"ז, אין החלב נאסר בהנאה, ומותר להשתמש בו.
ראה בשו"ת הר צבי (יורה דעה סימן קיח) וז"ל: בהמה נעבדת, חלבה מהו לשתייה. נשאלתי הלכה למעשה ממדינת הודו, שיש שם הרבה עובדי אלילים, וביניהם הרבה שעובדים לפרה, והשאלה באה על החלב שנחלב מפרה שנעבדה לעכו"ם, אי אסור לשתות החלב מבהמה שנעבדה לע"ז.
והשבתי, הרי תלמוד ערוך הוא בידינו, (תמורה דף כט) דמדאצטריך קרא מן הבקר להוציא את הנעבד לקרבן לגבוה, מכלל דלהדיוט שרי.
אך מ"מ יש לעיין דהא אמרינן בע"ז (דף לד ע"ב) א"ר אחדבוי אמר רב המקדש בפרש של שור הנסקל מקודשת, בפרש של ע"ז אינה מקודשת, איבעית אימא סברא גבי עגלי ע"ז ניח"ל בנפחיה. וא"כ יש לדון על החלב דיאסר בהנאה מה"ט דניח"ל בנפחה וכדאמרינן גבי פרש דאסור מה"ט, דמה לי פרש ומה לי חלב הכנוס בגופה.
והנה לפו"ר יש לחלק בדבר, דבפרש של עגלי ע"ז שנעשית תקרובת ע"ז, הרי כל הבהמה נאסרה בהנאה וגם הפרש בכלל האיסור, משא"כ בחלב של נעבדת, דעל הבהמה לא חל איסור הנאה דע"ז, א"כ מסתבר לומר דגם הפרש לא נאסר…
ולפו"ר יש להוסיף דהסברא דניח"ל בנפחיה לא אמרו אלא גבי פרש או בולד הנעבדת שהבהמה נראית שמנה וכמוש"כ רש"י ע"ז שם, אבל החלב הכנוס בכחל לבד לא שייך לומר דניח"ל בנפחיה, שאין שינוי מראה בכל הבהמה…
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.