שבת חנוכה

מנהג זה התחדש אכן בדור האחרון, ואבוא בסקירה קצרה על השתלשלותו לתועלת המעיין.

באגרת של הרבי הריי"צ מסתפק בהפטרת שבת חנוכה שחל בר"ח, אם להזכיר פסוקי ר"ח (לאחרי הפטרת שבת חנוכה), "מצד הטעם שאין מדלגין מנביא לנביא". הספק הוא בעצם גם בשבת פ' שקלים ופ' החודש שחלים בר"ח (או ער"ח), ועוד.

ספק זה שונה מכל שבת ר"ח, שבהם הוא כמו חד ענינא ואין קפידא ד"טירוף הדעת", ואילו בנדון דחנוכה השאלה היא אם להוסיף עניין חדש מנביא אחר, ויתכן דבזה גם הב"י יודה להרמ"א דאין להוסיף.

והנה בשנת תש"א (כמה שנים לאחרי כתיבת האגרת הנ"ל) הדפיס כ"ק מו"ח אדמו"ר סידור תורה אור בארצות הברית בפעם הראשונה בהוספת "סדר הפטרות שיש בהם חילוקי מנהגים", ונלמד משם, שמוסיפין פסוקים מנביא אחר גם אם אינו עניין אחד, והוא ממ"ש שם דש"פ ראה שחל בער"ח אלול, "מפטירין עני' סוערה ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של הפטרת מחר חודש". הרי להדיא שמוסיפין פסוקי מחר חודש גם כשאינו ענין אחד עם הפטרת היום. ואף שמעיקרא הסתפק, הרי אח"כ הכריע שיש להוסיף גם באופן כזה. וכן הוא המנהג בפועל.