בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) מה המקור לברכת שבע ברכות, וכן מהי גדרה, האם היא חיוב על החתן והכלה או על הסועדים במקום שישנם חתן וכלה. ג) גם אם נאמר שאין חיוב עליהם לשמוע, האם את ברכת הגפן חייבים לשמוע בכדי לטעום לאחר מכן מהכוס של ברכה.
ראשית יש להביא את המובא במסכת כתובות בפרק א', שמברכים בחופת חתן וכלה שבע ברכות, והמנהג לברך אותם בכל שבעת ימי המשתה בסעודה שיש בה מניין עשרה, ופנים חדשות בסעודה. ובכדי לברך זאת צריכים להיות החתן והכל הנוכחים במקום, אך אם אינם נוכחים במקום, אזי אף אם את הסעודה ערכו לכבוד חתונתם, ומורגשת בשמחה לכבודם, מכל מקום לא ניתן לברך את שבע הברכות, בלא נוכחותם בפועל. כמבואר בחידושי הריטב"א במסכת כתובות דף ח'.
אך הרבינו ניסים במסכת סוכה דף כה עמוד ב' כתב שהמנהג לברך ברכת חתנים בכל בתי החתונה, כל זמן שהחתן והכלה שם, אף אם לא נוכחים ממש במקום בו נערכת הברכה. וכן כתב בים של שלמה למסכת כתובות שם פרק א' סימן כ'.
ויש מתווכים בין ב' השיטות וכותבים, שאמנם בלא בחתן לא ניתן לברך, אך אם הכלה אינה נוכחת במקום, ניתן לברך, כי מספיק שהחתן יהיה נוכח במקום. ויש כותבים גם להיפך שניתן לברך גם כאשר רק הכלה במקום למרות שהחתן לא במקום, והיינו שלפי שיטתם מספיק או את החתן או אתה כלה כל אחד בנפרד בכדי לברך ברכת החתנים, ואין צריך ששניהם יהיו במקום. כמבואר בפחד יצחק ערך ברכת חתנים.
ובשאלות ותשובות זבחי צדק החדשות סימן צה כתב, שגם אם החתן והכלה היו בתחילת הסעודה והלכו להם, ניתן לברך ברכת חתנים בסיום הסעודה, מאחר והם ישתתפו בה בתחילת הסעודה. וכמו כן להיפך אם התחילו את הסעודה בלא נוכחותם ובסוף הסעודה באו החתן והכלה, ניתן לברך ברכת חתנים, אף שבתחילת הסעודה לא היו שם, כמבואר בספר עזר מקודש סימן סב, סעיף ח', וזאת אף אם באו קרוב לסיום הסעודה.
ואמנם יש סוברים, שאם החתן והכלה היו בסעודה, אך לפני שבירכו כולם הלכו מכל סיבה שלא תהיה, אין לברך ברכת חתנים, כי לא ניתן לברך זאת אלא כאשר הם נמצאים על כל פנים במקום, כמבואר בשובע שמחות אות קד, ובברכת חתנים פרק ט' סעיף י'.
ואמנם לכתחילה אומרים את ברכת החתנים בנוכחות החתן והכלה, ולכן לפני שמתחילים לברך את ברכת החתנים, נכון לקרוא לכלה שתבוא מהחדר של הנשים, ותתקרב בסמוך לחדר של האנשים בכדי שתוכל לשמוע את הברכות, או שתעמוד בעזרת נשים בקירוב שתוכל לשמוע את הברכות, ונכון לומר למברך להגביה את קולו בכדי שישמעו היטב. כמבואר בים של שלמה שם. והעם, מאחר שעיקר השבע ברכות אמנם מוטל על הסועדים, אך מכל מקום עיקרה היא על הזיווג והחיבור שיעלה יפה, ואם כן ראוי לברך כאשר שניהם שומעים זאת יחד, גם החתן וגם הכלה. וכן מקפידים בריבוי מקומות לקרוא לכלה לפני אמירת שבע הברכות.
ואמנם מעיקר הדין מספיק שהכלה היתה נוכחת במקום, ואף אם בפועל לא שמעה את הברכות, ניתן לברך, ויתירה מזו מצינו בפוסקים שאפילו אם היא ישנה בשעת הברכות, אין צריך להעיר אותה. כמבואר בשאלות ותשובות הרד"ם אבן העזר סימן מה. וכן הוא בספר ויגד משה אות י' שכתב, שלא מצא מקור שתהיה הכלה מחויבת לשמוע את הברכות וגם על החתן אין חיוב כל כך, וכן בשאלות ותשובות התעוררות תשובה חלק ב' סימן פא.
העולה מהאמור: מעיקר הדין אין חיוב לחתן וכלה לשמוע הברכות ומספיק שיברכו זאת בסעודה שהחתן והכלה ישתתפו בה. אמנם רצוי ונכון שישמעו את הברכות ולכן יבקשו מהאומר לומר זאת בקול רם. (וברכת הגפן וודאי שצריכים לשמוע כדי לטעום מהכוס, ואם לא שמעו יברכו בעצמם).
