שבע ברכות בלי מנין אבל 'פנים חדשות'

האם ניתן לברך 'שבע ברכות' לחתן וכלה, כאשר אין מניין אנשים, אמנם יש 'פנים חדשות'?

 

 

אין מברכים 'שבע ברכות' כאשר אין מניין של עשרה אנשים – גם כאשר ישנם 'פנים חדשות'. אמנם באם הסעודה נעשתה במיוחד לכבוד החתן והכלה, ניתן לברך את הברכה האחרונה בלבד של השבע ברכות, שהיא ברכת "אשר ברא".

מקורות

שולחן ערוך אבן העזר הלכות קידושין סימן סב סעיף ד: אין מברכין ברכת חתנים, אלא בעשרה גדולים ובני חורין, וחתן מן המנין, בין כשאומרים אותה בשעת נשואין בין כשאומרים אותה אחר ברכת המזון; אבל כשאין אומרים אחר ברכת המזון, אלא ברכת אשר ברא, אינו צריך עשרה. (ומ"מ ג' בעינן) (הר"ן פ"ק דכתובות).


סעיף ז: ברכה זו שמוסיפים בבית חתנים היא ברכה אחרונה מז' ברכות, שהיא ברכת אשר ברא. הגה: וי"א דאף אשר ברא אין מברך כל ז' אלא כשמזמנין אחרים, אבל אם אוכל עם בני ביתו אין מברכין, (הר"ן בשם הרמב"ן וכן נוהגין). במד"א, כשהיו האוכלים הם שעמדו בברכת הנשואין ושמעו הברכות; אבל אם היו האוכלים אחרים, שלא שמעו ברכת נשואין בשעת נשואין, מברכין בשבילם אחר ברכת המזון ז' ברכות, כדרך שמברכין בשעת נשואין, והוא שיהיו י', וחתן מן המנין. וי"א שאפילו היו בשעת החופה ושמעו הברכות, אם לא אכלו שם עד עתה, מקרי פנים חדשות ומברכים בשבילם ז' ברכות אחר ברכת המזון, וכן פשט המנהג. הגה: וי"א דאם היו שם פנים חדשות, אף על פי שאין אוכלין שם, מברך בשבילם  לילה ויום (הר"ן פ"ק דכתובות).


חלקת מחוקק סימן סב ס"ק ג: אין מברכין ברכת חתנים אלא בעשרה. ועיר שאין בה עשרה וא"א להביאם שם ממקום אחר אסור לעשות שם נשואין אלא צריך החתן והכלה לילך למקום שיש שם עשרה ולהכניסם שם לחופה ואם אין במדינה עשרה וא"א לו לילך למדינה אחרת רק בטורח גדול אז הוי כדיעבד וברכות אין מעכבות ויכניסנה לחופה בלא ברכה וחוזר ומברך אפילו אחר כמה ימים כמו שנתבאר למעלה סי' נ"ד וע' בפסקי מהרא"י סי' ק"מ:


פתחי תשובה אבן העזר סימן סב ס"ק ז: אלא בעשרה. עבה"ט מ"ש ובדיעבד אינו מעכב כו' ר"ל דבדיעבד שאין שם עשרה לא בשביל זה יתעכב הנישואין אלא תנשא בלא ברכות דברכות אין מעכבות. עב"ש סק"ד עיין בתשובת נו"ב סי' נ"ו על דבר המסדר קדושין שבירך ברכת אירוסין וברכת נשואין בלא עשרה וכתב כי בודאי הדיוט כזה עון פלילי הוא שיהא לו עסק בטיב קדושין אבל על כל זה הקדושין והחופה גמרו קניינם ואפי' לדעת הרשב"א דהברכות מעכבות ובמקום שאין עשרה אין לעשות נישואין מ"מ כאן שכבר בירך אלא שלא היו שם עשרה זה אינו מעכב דיעבד בכל דבר הצריך עשרה והביא ראיות לזה (עי' בס' יד המלך פ"י מה"א דין ה' מ"ש עליו בזה) וסיים דמ"מ אין הפסד כאשר יזדמן שם נישואין יעמדו גם הזוג הזה סמוך לחופה ויכוונו לצאת בברכה שיברכו להחתן והכלה האחרים (וגם המברך יכוון להוציאה) ע"ש:


טיב קידושין סימן סב ס"ק ה: אלא בעשרה. ואי ליכא י' אין לעשות נשואין, כן כתב הרשב"א, ובפסקי מהרא"י (תרומת הדשן ח"ב סי' קמ) חולק על זה, והבית יוסף הסכים לדעת הרשב"א, ובחלקת מחוקק (סק"ג) כתב אין דבריו נראין אלא אין הברכות מעכבות (בית שמואל סק"ד). ולכאורה לדעת הפוסקים שהביא הבית שמואל בסימן נה (סק"א) ולעיל סימן סא (סק"ה) דכלה בלא ברכה אסורה כנדה היינו בלא ברכה ממש אם כן ממילא אי אפשר לעשות נשואין, דודאי אין מברכין ברכת חתנים בפחות מעשרה, ובלא ברכה אסורה, ואפילו למה שכתב הבית שמואל לעיל סימן סא (שם) דאינה כנדה ממש רק איסור דרבנן, מכל מקום איסורא דרבנן מי שרי, וגם דבריו תמוהים שם דמה תיקן בזה דמכל מקום קשה אמאי לא מצריך רמ"א לברך שנית, גם מה שכתב דבידו לברך הברכות תמוה דהא כתב רמ"א שאין צריך.


בית שמואל סימן סב ס"ק ד: אלא בעשרה. ובמקום דליכא עשרה אין לעשות נישואים כ"כ הרשב"א ובפסקי מהרא"י חולק ע"ז והב"י הסכים לדברי הרשב"א ובד"מ כתב אין דבריו נראים אלא אין הברכות מעכבין מיהו לכתחילה יש ליזהר ולהדר אחר עשרה, ואם א"א בעשרה אלא בטורח גדול הוי כדיעבד כמ"ש בת"ה טורח גדול הוי כדיעבד וברכת ארוסין לכ"ע א"צ עשרה אלא לכתחלה כמ"ש ס"ס ל"ד:


חלקת מחוקק סימן סב ס"ק ד: אלא ברכת אשר ברא אינו צריך י'. דלא בעי עשרה אלא כשמברכין כל ברכת הזוג דומי' דבועז ועיין בר"ן שכתב דברכת אשר ברא לבדה לא מקרי ברכת חתנים וע"כ לא בעי י' וע' שם מ"ש בשם הרמב"ן וע' ברמב"ם פ"ב מהלכות ברכות: