שאלות בכללי הפסיקה

ב"ה

שלום וברכה.

השאלות שנשאלו כאן דורשים הרחבה רבה וקשה לענות בהרחבה בכתב ובפרט בדברים דקים שכאלו. ולכן יסלח לי השואל על קיצור הדברים.

א) מביא הצמח צדק בשו"ת חו"מ מג שכשהרמ"א מביא מחלוקת הפוסקים נראה שהעיקר בזה כדעה הראשונה. (ולא ככלל הידוע בפסיקת מרן שי"א וי"א הלכה כיש אומרים בתרא שזה נאמר בכללי מרן) אומנם יש המפרשים שגם נגד י"א וי"א של מרן ניתן לומר קים לי. וכ"ש בנידון דידן שניצתן לומר קים לי.

ב) כאן וודאי המוציא מחברו עליו הראיה. וודאי יוכל לומר קים לי ויוצא שפירוש המחלוקת שמביא שם הנ"י למעשה היא מי מחזיק בכסף – שאם המזיק עוד לא שילם יכול לומר קים לי כדעת מי שאומר משלם כהוזלה ואם הניזק קיבל את כספו והמזיק תובע את ההוזלה חזרה יכול לומר כסמ"ע שלא עלתה על דעתו שיוזל.

ג) זו כידוע שאלה גדולה ודשו בה רבים וגדולים. אך הנראה לענ"ד כי הכלל העולה מגדולי הפוסקים שאדם צריך להיצמד לשיטה שהוא רגיל לילך בה (וראה ברדב"ז חלק ד סימן קטז,) ולכן בדרך כלל אין לספרדי להגיד קים לי כנגד השו"ע או לאשכנזי לומר קים לי כנגד הרמ"א (במקום שלא חולקים עליו הסמ"ע והש"ך וכו') ובשו"ת יביע אומר (חלק ז חושן משפט סימן ב) האריך לחזק הדברים הנ"ל. אולם יש להעיר שאם אדם פוסק בהלכות שונות ובמנהגים שונים גם כדעת הרמ"א או כדעת הפוסקים המקובלים גם נגד מרן (וכדוגמת פסקי הבא"ח או כף החיים אף שלא בפירוש נגד) יש בזה מקום לומר קים לי גם נגד מרן אך יש להתייעץ בזה עם תלמיד חכם ההולך באותה שיטה שאכן הדברים עומדים בכל כללי הקים לי המקובלים (ויש בזה כאמור אריכות עצומה ב"ה) כך נראה לענ"ד.

ד) אכן כך הדברים. ונפסק להלכה בשו"ע חו"מ בהלכות נזקי ממון סימן שפ"ט סעיף ט"ו.

ברכה והצלחה.