נושא:

רצוא ושוב

בחסידות מובא כמה פעמים הענין של רצוא ושוב, 
ענין הרצוא כמו שהבנתי זה ענין הלרצות להתעלות לעלות למעלה, להתקרב לה', אבל ענין השוב לא מבין מה זה ואיך זה מתבטא בחיים שלנו למעשה, איך מקימים את זה ואם יש מקורות לדברים אלו תודה רבה

'רצוא' פירושו רצון להתכלל במקור, ו'שוב' פירושו ירידה למטה.


הפסוק אומר "והחיות רצוא ושוב כמראה הברק". בחסידות מוסבר שזהו לא רק על המלאכים הנקראים 'חיות הקודש', אלא גם כללות האור והחיות האלקי שבנבראים הוא בבחינת רצוא ושוב.


בנברא יש בו את מימד ההתרחקות – ולכן הוא רוצה לחזור למקורו, וזהו ענין הרצוא. אך אחר כך צריך להיות שוב – מפני שהרצון האלוקי שיהיה גילוי למטה, מכריח אותו להיות באופן של שוב ולהמשך שוב.


בחיים המעשיים פירושו שהאדם מבטא את רצונו ורגשותיו (גם האלוקיים) מצד רצון ה'. דוגמה פשוטה: מצד הרצוא – הוא רוצה ללכת ולהתפלל, או יש לו השתוקקות ליסוע לרבי וכדומה (ובאמת יש זמנים לדברים אלו), אך מצד השוב – הוא יודע שהוא צריך להיות בבית ולעזור במה שצריך, גם בעשיית דברים גשמיים ופשוטים.. או לחילופין להיות במקום השליחות גם כשזה רחוק לכאורה מהרבי.


הרצוא – זה איך אני מתרומם ללמעלה. השוב – זה איך אני מוריד את רצון ה' בתוך המציאות. 

מקורות

ריבוי מקומות בחסידות. ראה לדוגמה ליקוטי תורה פרשת ראה כט ב. ובשיחותיו של הרבי לפרשת שמיני ואחרי מות, על חטא נדב ואביהוא.