האם מותר לפרוט צ'קים מאוחרים בסכום גדול יותר ממה שמשלמים עבור צ'קים שכבר הגיע זמן הפירעון שלהם (צ'קים מזומנים), או שישנו חשש ריבית (ומדובר שעשו 'היתר עסקא')?
האם מותר לפרוט צ'קים מאוחרים בסכום גדול יותר ממה שמשלמים עבור צ'קים שכבר הגיע זמן הפירעון שלהם (צ'קים מזומנים), או שישנו חשש ריבית (ומדובר שעשו 'היתר עסקא')?
אם לוקחים עמלה נוספת על איחור זמן הצ'ק, אין לעשות כן. (אך אם גובים עמלה רגילה כמו על צ'ק מזומן, מותר).
כתב בשולחן ערוך הרב יורה דעה הלכות ריבית והלכות עיסקא (הלכה א): מאוד מאוד צריך ליזהר באיסור ריבית בין מלוה לעני בין מלוה לעשיר, שכמה לאוין ואזהרות הזהיר הכתוב אפילו על הלוה, מה שאין כן בשאר דיני ממונות שאם אדם רוצה להניח לגוזלו רשאי וברבית מפני חומר העון הזהיר גם הלוה, שנאמר לא תשיך לאחיך כלומר לא תתן נשך לאחיך נשך כסף נשך אוכל נשך כל דבר אשר ישך, אפילו עצים ואבנים, בין שהרבית היא ממין ההלואה, בין שהיא דבר אחר, ואפילו אין בה שוה פרוטה.
ובהלכה ב: וכל המלוה ברבית כאלו כופר באלהי ישראל וביציאת מצרים ואינו קם בתחיית המתים, ואף בעולם הזה נכסיו מתמוטטים וכלים.
ובהלכה ד: וכללו של רבית הוא כל שנוטל מחבירו איזה שכר בעד המתנת החוב שהוא חייב לו, אם הוא נוטל בעד המתנת החוב בלבד – שלא על ידי מקח וממכר הרי זו רבית של תורה…
[ועל כן בנידון דידן, מאחר ולוקח בפריטת צ'ק מאוחר עמלה נוספת מאשר על צ'ק מזומן, נמצא שכל העמלה הנוספת היא על שכר המתנת המעות, והרי זה ריבית גמורה מהתורה. ואף שישנו 'היתר עסקא', הרי הם מפוקפקים, ואין כדי לסמוך עליהם בנידון דידן].
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.