נושא: הלכה

רחיצה ל'אונן'

'אונן' לפני קבורה, האם מותר לו לרחוץ, או שעדיין לא חלים דיני אבילות.

 

אונן אסור ברחיצה.

מקורות

ראה שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות (סימן שמא סעיף ה): כל זמן שלא נקבר המת, אינו חולץ מנעל וסנדל, ואינו חייב בעטיפת הראש וכפיית המטה, אבל אסור לישב או לישן על גבי מטה, אפי' כפויה. הגה: וכל שכן שאסור בתשמיש המטה (טור בשם הרמב"ן ובשם התוספות ובמרדכי פ"ק דכתובות בשם י"א). וי"א דאסור ברחיצה וסיכה ושמחה ושאלת שלום ותספורת יז ובמלאכה (טור), אבל מותר לצאת מפתח ביתו. (הגהות מיימוני פ"ד בשם סמ"ק).


ובלבוש יורה דעה (סימן שמא סעיף ה): אף על פי דמדינא היה מסתבר לומר שכל מה שאסור באבל היה לנו לאסור באונן, מקל וחומר דאכילת בשר ושתיית יין שמותר באבל ואסור באונן, מכל מקום כל מה שהיה מביא עיכוב בעסקי צרכי הקבורה לא אסרו באונן אף על פי שהוא אסור באבל, לפיכך אמרו כל זמן שלא נקבר המת אינו חולץ המנעל ולא הסנדל ואינו חייב בעטיפת הראש ואינו אסור לצאת חוץ מפתח ביתו, שדברים אלו מעכבים בהמציא עסקי המת, אבל כל שאר דברים האסורים באבל כל שכן שאסורין באונן שאיבולו גדול מאד יותר מלאחר הקבורה, ואחר שמסרו לכתפים אף על פי שעדיין לא הוציאו מן הבית הרי הוא ממש כאבל שמותר בבשר ויין ואסור בכל שאר הדברים שאבל אסור בהן.