נושא: כללי

קציצת אילן פרי.

האם מותר לקצוץ אילן פרי, בכדי להרחיב את הבית במקומו?

אם אין אפשרות אחרת להרחיב הבית מלבד קציצת האילן שעומד במקום ההרחבה, הרי שהדבר מותר.

מקורות

כתב בשולחן ערוך הרב חושן משפט (הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית סעיף יד): כשם שצריך להזהר בגופו שלא לאבדו ולא לקלקלו ולא להזיקו, כך צריך להזהר במאודו שלא לאבדו ולא לקלקלו ולא להזיקו, וכל המשבר כלים או קורע בגדים או הורס בנין או סותם מעין או מאבד מאכלות או משקין או ממאסם (או זורק מעות לאיבוד), וכן המקלקל שאר כל דבר הראוי ליהנות בו בני אדם, עובר בלא תעשה, שנאמר לא תשחית את עצה וגו', (ואם הזהירה תורה על של נכרים שנלחמים עמהם, קל וחומר לשל ישראל או אפילו משל הפקר)…


וממשיך בסעיף טו: במה דברים אמורים, כשעושה דרך השחתה וקלקול, אבל על מנת לתקן מותר לקלקל אם אי אפשר לתקן אלא על ידי קלקול זה, כגון אילן מאכל שמכחיש את הקרקע ומזיק לאילנות אחרים הטובים ממנו, וכן אם צריך למקומו לבנות שם, או שמאפיל על החלון, מותר לקצצו, וכן אם דמיו יקרים לבנין יותר מלמאכל, וכן כל כיוצא באלו בקלקולי שאר דברים…


ובסעיף טז כתב: כל אילן סרק מותר לקוצצו אפילו אינו צריך לו כלל, וכן אילן מאכל שהזקין ואינו עושה אלא דבר מועט שאינו ראוי לטרוח בו, מותר לקצצו, וכן כל כיוצא בהם בקלקולי שאר דברים.


ואילן זית שהוא עושה רובע הקב זיתים, ודקל העושה קב תמרים, אסור לקצצם, וגם יש סכנה בקציצת אילן מאכל, אלא על דרך שנתבאר למעלה.


ובאגרות קודש (לאדמו"ר מליובאוויטש. ח"ז עמ' רסד-ה) כתב: במענה על מכתבו בו שואל על מה שנשאל אודות קציצת אילן עושה פירות שרובו יבש וכו', שישנם דעות לכאן ולכאן, ובפרט שבארץ רובם מקילים, אלא שאצלו היה מעשה בג' שנים מקודם ולא עלה יפה כו'.


הנה מלבד כל הנ"ל, ידוע מש"כ בזה בצוואת ר"י החסיד סימן נג. ושקו"ט בזה בספר שבעים תמרים. וע"פ כל הנ"ל, לדעתי ימשוך את ידו מלהורות היתר בזה, כיון שבדידיה הוה עובדא, אף שעל פי מש"כ רבנו הזקן בהלכות שמירת הגו"נ בסופו יש להתיר.


[ונראה שכ"ז אמור בנידון השאלה, שהיה מעשה בלתי רצוי בעבר, ("שבדידיה הוה עובדא"), וגם בזה לא כתב שיאסור רק "ימשוך את ידו מלהורות היתר בזה", ובפרט שמסיים "אף שעל פי מש"כ רבנו הזקן בהלכות שמירת הגו"נ בסופו יש להתיר". הרי שבסתמא מותר הדבר כמובא בהלכה, ובפרט אם ישנם כמה צדדי היתר, כגון שגם אינו עושה פירות באופן שראוי לטרוח בו וכיוצ"ב. אך כמובן יש לבדוק האם נצרך הדבר ביותר, וא"א בלא זה].