קניית בגדים לאבל

כתב בשולחן ערוך סימן שפט (סעיף ג): אסור ללבוש תוך שבעה כלים חדשים צבועים וישנים יוצאים מתחת המכבש. (פי' כלי לעצור בו הבגדים). הגה: דאסור ללבוש בגדי שבת תוך ד' שבועות הראשונים, אבל אח"כ מותר אפילו על אביו ואמו, וכן לעשות בגדים חדשים (כל בו בשם מוהר"ם), אבל נהגו איסור כל י"ב חודש.

ובקיצור שולחן ערוך (סימן ריא סעיף ח): אם אינו מחליף לתענוג אלא לצורך, כגון שהכתונת שעליו מלוכלכת או משום ערבוביא, מותר אפילו תוך שבעה ובחול, אם לבשם אדם אחר תחלה.

וראה בנטעי גבריאל הלכות אבילות פרק קיא סעיף ח, שכמו"כ אם הניחם על הרצפה לאיזה רגעים דינו כמו"כ. וכן אם נתן לאחר ללובשם (אפילו כמה דקות).

[ומנהג האיסור לקנות בגדים חדשים תוך השנה, אינו חמור יותר מלבישת בגדים מכובסים תוך שבעה – שמותר בתנאים האמורים].

שאלה: האם מותר לבעל תשובה לספר על מעשיו הקלוקלים בהיותו לפני שחזר בתשובה – כחלק מסיפור חייו, בכדי לקרב עי"ז יהודים לתומ"צ.

תשובה: אסור לפרט את חטאיו, רק יכול לומר בכללות שהיה בשאול תחתית וכיוצ"ב. ויתעסק לומר יותר את החיוב והקירוב לתומ"צ.

מקור: כתב בשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן תרז סעיף ד): אם לא פרט את חטאיו אלא אמר סתם חטאתי יצא ידי מצות ווידוי ומכל מקום לכתחלה נכון לפרט את החטא שיאמר עשיתי כך וכך מפני (שערב יוה"כ) [שעל ידי כן] הוא מתבייש יותר לפני הקדוש ברוך הוא מחטאיו ומתחרט עליהם מעומק לבו.

וכשהוא מפרט חטאיו יתוודה בלחש שאם יתוודה בקול רם אסור לו לפרט חטאיו ברבים לפי שאין זה כבוד המקום שמגלה לרבים שחטא כנגדו.

במה דברים אמורים בחטא שאין מפורסם אבל חטא המפורסם לרבים מותר לפרטו ברבים אפילו בקול רם ומכל מקום אין חובה לפרטו בקול רם אלא יפרטנו בלחש אם ירצה.

ובסעיף ה: ומה שאומרים על חטא על סדר א"ב אין זה נקרא פורט חטאיו הואיל והכל אומרים בשוה אינו אלא כנוסח תפלה ולפיכך מותר לאמרו בקול רם.