נושא: הלכה

קיצור הרצועה – תפילין

אדם שהשאיל תפילין מאדם אחר, אמנם ממדיו גדולים יותר מהשני, והשני קיצר את הרצועה לפי הצורך שלו, ואין לו כעת מספיק רצועה לכל הכריכות שצריך לעשות על ידו, האם זה מעכב?

 

מעיקר הדין שיעור אורך הרצועה לצורך כריכה הוא כדי הקפת הקיבורת פעם אחת, ומתיחת רצועה עד לאצבע אמצעית, ויכרוך עליה ג' כריכות ויקשור. וכל שאר הכריכות הוא מחמת המנהג בלבד. ולכן במקום הצורך כעין זה, יכול לכרוך כפי שנצרך מעיקר הדין.

 

מקורות

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן כז סעיף ח: אורך רצועה של יד כדי שתקיף את הזרוע ויקשור ממנה הקשר ותמתח על אצבע אמצעית ויכרוך ממנה על אצבעו שלשה כריכות ויקשור. ונוהגין העולם לכרוך על הזרוע ששה או שבעה כריכות. הגה: ואין לכרוך הרצועה על התיתורא כדי לחזקה על היד (מהרי"ל).


שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן כז סעיף יא: שיעור אורך רצועה של תפילין של יד כדי שתקיף את הזרוע ויקשור ממנה את הקשר ותמתח רצועה א' עד אצבע אמצעית ויכרוך ממנה על אצבעו ג' כריכות ויקשור:


נחלת צבי אורח חיים סימן כז ס"ק ח: אורך הרצועה כו'. כן הוא לשון הרמב"ם פ"ג מה' תפילין [הי"ב], וסבר כרוב המפרשים דפירשו כילמדנו [תנחומא] סוף פ' בא, ולא כמו שפירש רש"י והביאו התוס' בפ' הקומץ (דף ל"ה ע"ב) אהא דאמרו וכמה שעורייהו ע"ש. ומ"ש ואין לכרוך כו'. כ"כ מהרי"ל [מנהגים תפילין אות ח], ועיין בלחם חמודות [אות מד] שהשיג על בעל הלבוש:


ט"ז אורח חיים סימן כז ס"ק ח: על אצבעו ג' כריכות. בכוונות האר"י כתו' ששנים מהם יהיו על פירקי התחתון של אצבע והשלישי ע"ג בפרק אמצעי וטעמו ע"ד הקבלה:


משנה ברורה סימן כז ס"ק ל: שלשה כריכות – שנים בפרק התחתון ואחד בפרק האמצעי וי"א דתחלה א' בפרק אמצעי ואח"כ ב' בפרק התחתון. ואותן הכריכות יעשה אחר הנחת השל ראש:


מגן אברהם סימן כז ס"ק יב: ג' כריכות. ב' בפרק התחתון וא' בפרק העליון (כוונת ושל"ה) והעולם נהגו בדרכים אחרים ואין להם עיקר בגמ' ובפוסקים:


מחצית השקל אורח חיים סימן כז ס"ק יב: שלשה כריכות כו'. ואחד בפרק העליון. וט"ז [ס"ק ח] כתב בשם כוונת האר"י והג' על פרק האמצעי, ע"ש. וכתבו האחרונים שאין לכרוך על האצבע עד אחר שהניח תפלה של ראש, וכן כשחולץ יסיר תחלה הכריכות מהאצבע ואח"כ יחלוץ של ראש:


משנה ברורה סימן כז ס"ק לא: או שבעה – ואנן נהגינן שבעה [אחרונים] ועיין בשע"ת שמסיק דאין לעשות אלו הז' כריכות רק על הזרוע דלא כקצת שנוהגים לעשות ג' כריכות על הקיבורת וד' על הזרוע:


מגן אברהם סימן כז ס"ק יג: שבעה. ובכוונות כתוב לעשות ז' כריכות וכ"כ של"ה:


משנה ברורה סימן כז ס"ק לב: ואין לכרוך – שכבר נתקיים וקשרתם ברצועה שעל המעברתא וכמו בתפילין של ראש שתלוי ברצועה שבתוך המעברתא וכיון שאין מצוה כלל בכריכה לכן אין להניחה על התיתורא שיש בה קדושה יותר מן הרצועה. והנוהגים להניח הש"ר קודם שכורכים על הזרוע י"א דיכול לכרוך הרצועה על הקציצה שלא תמוש תש"י ממקומה עד שיניח הש"ר ואח"כ יסירנה ויכרוך השבעה כריכות ומי שבתי ידיו צרות והתפילין נדים ממקומם עי"ז יכול לכרוך סביב התיתורא כדי לחזקם [ארה"ח]:


ערוך השולחן אורח חיים סימן כז סעיף יט: אורך רצועה של יד כדי שתקיף את הזרוע ויקשור ממנה הקשר ותמתח על אצבע האמצעי ויכרוך ממנה על אצבעו ג' כריכות שנים בפרק התחתון ואחד בפרק האמצעי [עמג"א סקי"ב שכתב בעליון ולאו דוקא] ויקשור כלומר שיתחב הרצועה באופן שתתקיים ונוהגים העולם לכרוך גם שבע כריכות על היד כנגד שבעה תיבות שבפסוק פותח את ידך וגו' וכתב רבינו הרמ"א בסעי' ח' דאין לכרוך הרצועה על התיתורא כדי לחזקה על היד עכ"ל משום דהתיתורא יותר קדוש מהרצועה ואיך יניח קדושה קלה על קדושה חמורה וכן הוא מנהג האשכנזים אבל הספרדים כורכין ג' כריכות על המעברתא ועושין כמין שי"ן ואמת שכן כתוב בכוונות ובפרי ע"ח להאריז"ל אבל הגדול מתלמידיו חולק על זה [שהרח"ו בא בחלום לבנו וא"ל שלא יעשה כך כמ"ש הש"ת סקט"ו בשם כמה גדולי ספרד וא"ל שמה שכתוב שמה כן אינו מהאריז"ל אלא מהחברים וכמה ענינים שם כן ע"ש] [ומ"ש המג"א בסקי"ד דבשעת הנחה יניח עליה הרצועה שלא תזוז עד שיניח השל ראש ע"ש זהו לפי המנהג שהניחו השל ראש קודם הכריכות ולא לפי מנהגינו כמ"ש בסי' כ"ה סעי' י"ח ע"ש]:


שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן כז סעיף יב: נוהגין לכרוך סביב הפרק שבין היד להמרפק ז' כריכות ויש לכרוך בפרק התחתון של האצבע האמצעי ב' כריכות ובפרק העליון כריכה אחת.