נושא: שבת

קידוש על יין כשהמקדש אינו יכול לשתותו

בעיר שלנו הרב הוא המקדש על יין בליל שבת, כי אין מי שיודע לקדש, אך מצד בריאותו אסור לו לשתות יין או מיץ ענבים, ונותן היין למישהו אחר לשתות השיעור שצריכים לשתות בכדי לצאת ידי חובה, והוא בעצמו גם טועם קצת יין,

ועכשיו קשה לו אפילו לטעום קצת יין בפה ושואל מה עליו לעשות – האם יעשה קידוש על חלות ובכלל לא לעשות קידוש על יין, או יעשה על יין וייתן למסובים לשתות?

לכתחילה המקדש צריך לשתות השיעור הרצוי – 'כמלא לוגמיו' (ארבעים או ארבעים סמ"ק), ואם אינו יכול, אחד מהמסובים ישתה השיעור, ובדיעבד יצאו ידי חובה.


אם אין אף אחד ששותה כשיעור, אבל בין כל הטועמים יחד מצטרף שיעור השתייה ל'כמלוא לוגמיו' – אם שתו בלי הפסק ולא יותר זמן מכדי שתיית רביעית (86 סמ"ק), יצאו ידי חובה, לפי דעת המשנה ברורה.


אבל לפי דעת אדמו"ר הזקן – שאנו הולכים לשיטתו – אם אף אחד לא שתה השיעור לא יצאו ידי חובה מהקידוש הזה, וצריכים לחזור לקדש.


כל עוד יש בקהל מי שישתה כמלוא לוגמיו, עדיף לעשות קידוש על יין מאשר על החלות.

מקורות

שולחן ערוך סימן רעא, סעיף כד.