נושא: הלכה

קידוש בשעה השביעית

האם מקפידים היום שלא לקדש בליל שבת בין השעה שש לשבע?

יש נזהרים לא לקדש בין השעה השישית לשעה השביעית – מחמת מזל מאדים השולט אז. (ושעה זו אינה משתנה (לפי שעות זמניות), אלא היא קבועה תמיד, מאחר והמזלות משתנים ללא הפרש בזמן השקיעה והזריחה המתחלפים). אמנם לא כל קהילות ישראל נהגו בזה, שיש סוברים שאין שליטת המזלות על ישראל – ובפרט בשבת.

מקורות

שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן רעא סעיף ג: יש נזהרים שלא לקדש בשעה ראשונה של הלילה (דהיינו שעה שביעית אחר חצות היום עיין סי' תכ"ח) אלא או קודם הלילה או לאחר שעה תוך הלילה לפי שבשעה הראשונה הוא מזל מאדים וסמא"ל מושל עליו וכבר נתבאר שלכתחלה יש לו לקדש מיד בבואו מבית הכנסת מבעוד יום:

וראה גם בבאר היטב ס"ק א.

מחצית השקל אורח חיים סימן רעא: כי בתחלת ליל שבת כו'. עיין ברש"י במסכת שבת דף קכ"ט ע"ב [ד"ה דקיימא] שכתב שתחלת יום ד' נתלו מאורות ברקיע, וכן ז' כוכבי לכת שסימנם שצ"ם חנכ"ל, וכל אחד משמש שעה אחת, ואחר זה משמש שעה כוכב שאחריו, וכן חוזרים חלילה, נמצא תחלת יום ו' משמש שעה ראשונה כוכב נוגה, ואחריו כוכב, ואחריו לבנה, אחר זה חוזרים חלילה שצ"ם חנכ"ל, הרי עבר מיום ו' עשרה שעות, נשאר מן יום שתי שעות, ומשמש בהן שבתאי ואחריו צדק ואחריו מאדים, א"כ צדק משמש סוף יום הששי שהוא שעה י"ב, ומאדים שאחריו תחלת ליל שבת, והוא ממונה על חורבן ומלחמה והוא בממשלת ס"מ. ועיין ברש"י עירובין דף (כ"ו) [נו] [ע"א ד"ה ואין]. אך סדר הלוכן אינן שעה זמניות, אלא שעות ההשואה, א"כ דברי תקוני שבת אינן אמורים אלא בזמן שיום ולילות שוים, שתחלת שעה שביעית מן שעות ההשואה והיא שעה ראשונה מן יום ו' אז משמש נגה, וכן בשעה ששית אחר חצות היום משמש צדק. וא"כ בזמן שאין יום ולילה שוים ליתא לדברי תקוני שבת, כן נראה לפענ"ד. ועיין בתשובת צמח צדק סימן י"ד לענין חשבון התקופות:

רש"י מסכת שבת דף קכט עמוד ב: דקיימא ליה מאדים בזווי – שמזל מאדים משמש בו בשעות זוגות, ומזל מאדים ממונה על החרב ועל הדבר ועל הפורעניות, והזוגות קשין שהן רשות לשדים, כדאמר בפסחים, (קי, ב) והפורעניות מוכנין, שצ"מ חנכ"ל סדר השעות, כשנתלו המאורות והמזלות שעה ראשונה של רביעי בשבת שימש שבתאי, ובשניה צדק, ואחריו מאדים, ואחריו חמה, ואחריו נוגה, ואחריו כוכב, ואחריו לבנה, נמצאו שבע המזלות לשבע השעות, וחוזרים חלילה לעולם, נמצא בסדר זה לעולם סימני מזלות המשמשין בתחלת לילי השבוע: כצנ"ש חל"ם, מוצאי שבת – שעה ראשונה שלו כוכב, תחלת ליל שני – צדק, וכן בסדר הזה, וסדר תחלת סימני הימים: חל"ם כצנ"ש: שעה ראשונה של אחד בשבת – חמה, ושל שני בשבת – לבנה, ושל שלישי בשבת – מאדים, נמצא מאדים חוזר בו חלילה בשעה שמינית ביום, והיא זוגות, אבל שאר ימים – אין מאדים בזוגות שלהם אם לא בלילה, ובלילה אין דרך להקיז.

ערוך השולחן אורח חיים סימן רעא סעיף יא: כתב רבינו הב"י בסעי' א' כשיבא לביתו ימהר לאכול מיד עכ"ל והיינו לקדש כדי שיזכור שבת בכניסתו [מג"א סק"א] וממילא דיאכל מיד משום קידוש במקום סעודה ואפילו קודם שתחשך [ט"ז סק"א] ויכול לאכול ע"י קידוש זה [שם] וכבר בארנו בזה בסי' רס"ז ע"ש ופשוט הוא דאם אינו יכול עדיין לאכול שיוכל להמתין איזה שעות בלילה [מנחם עזריה בתשו'] וראיתי מי שכתב שיקדש דווקא קודם לילה כי בתחלת ליל שבת הוא מזל מאדים ובסוף יום ו' הוא מזל צדק לכן יקדש בצדק [מג"א שם] ולענ"ד הוא תמוה דח"ו לומר שאנחנו תחת המזלות ואדרבא ראיתי בקדמונים שהאומות הקדמונים היו יושבים בשבת בחשך ובוכים מפני שהמזלות של שבת מורים לרעה והקב"ה צוה אותנו להיפך להדליק הרבה אור ולהתענג עצמינו להראות שאנו למעלה מהמזלות ואותנו לקח ד' להוציאנו ממערכת השמים ואיך נאמר כזה וצע"ג והבוטח בד' חסד יסובבנו [המג"א שם הביא ירושלמי ריש ברכות שדרך לאכול שעה או שתים בלילה ע"ש אמנם ע"ש בפי' חרידים דשתים הוא שתי חלקי שעה ומטעם דבתי כנסיות היו בשדות רחוק מהעיר ועד שיבואו נמשך הזמן ממילא ואדרבא מדתירץ שם באילין כופרנייא ע"ש משמע דמצוה לאכול מקודם ודו"ק]: