אדם שקנה דירה חדשה לצורך 'השקעה' (להשכירה לצורך פרנסה), וקבעו לו יום חתימה ומסירת מפתח בר"ח אב. האם יכול לבוא?
אדם שקנה דירה חדשה לצורך 'השקעה' (להשכירה לצורך פרנסה), וקבעו לו יום חתימה ומסירת מפתח בר"ח אב. האם יכול לבוא?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא סעיף ב: מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה, כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה, כגון אבורנקי של מלכים שנוטעים לצל להסתופף בצלו או מיני הדס ומיני אהלים; ואם היה כותלו נוטה ליפול, אף על פי שהוא של שמחה מותר לבנות ( ולצורך מצוה הכל שרי) (ר"ן סוף פרק קמא דתענית); ואין נושאים נשים ואין עושין סעודת אירוסין, אבל ליארס בלא סעודה מותר, ואפילו בט' באב עצמו מותר ליארס, שלא יקדמנו אחר. הגה: ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך, עד אחר ט' באב (מנהגים).
משנה ברורה סימן תקנא ס"ק יב: ובבנין של שמחה – וה"ה כל בנין שא"צ לו לדירתו ורק שעושה כן להרווחה בעלמא אסור ואם שכר לנכרי קודם ר"ח בקבלנות מותר בכל ואפילו בט"ב עצמו דנכרי אדעתא דנפשיה עביד וה"ה אם קצץ עם הנכרי בקבלנות לצייר ביתו מותר לצייר מטעם זה. ומ"מ אם יכול לפייסו בדבר מועט שימתין עד אחר ט"ב תע"ב. ובית הכנסת מותר דהוי מצוה דרבים:
עולת שבת סימן תקנא ס"ק א: מה שכתב בבנין של שמחה וכו'. ונראה דוקא בבנין בעינן שיהא של שמחה, אבל במשא ומתן הריבוי אסור בכל ענין, אבל מועט אפילו של שמחה מותר, ועיין מ"ש הב"ח [ס"ג]. כתב הלבוש הנוהגים איסור בכל משא ומתן, כשרוצים לשנות מנהגם צריכין התרה כעין התרת נדרים. כתב הב"ח [ס"ד] אם שכר גוים קודם ראש חדש לבנות לו בית בקבלנות ואז גוי אדעתיה דנפשיה קעביד אין להחמיר. אמנם לשכור פועלים מראש חדש אב ואילך לבנות לו בית מיד פשיטא דאסור, וכל שכן שלא יסייע הישראל עצמו, כל שכן כשהוא בונה לנוי ולהרווחה, ועיין מה שכתב מהרי"ל [הל' ת"ב אות ח], ומשמע אפילו בתשעה באב עצמו יש להקל. ועיין לעיל סימן רמ"ד [סק"ד]. ומה שכתב ולצורך מצוה וכו'. על כרחך צריך לפרש דהיינו כשעדיין לא קיים פריה ורביה, וכן כתב הרמב"ם בפרק ג' [ה"ח] לענין תענית של גשמים, וזה לשונו ממעטין באירוסין ובנשואין אלא אם כן לא קיים פריה ורביה וכו', וכן משמע מדברי הר"ן [תענית ה ע"ב]. והא דלא כתב הרב בלשון פלוגתא על דברי המחבר שסתם להחמיר, משום דהאידנא מחמירין אפילו אם עדיין לא קיים פריה ורביה, וכן מסיק הב"ח [ס"ד] עי"ש. ומה שכתב שמא יקדמנו אחר וכו'. משמע דאין לחלק בין זיווג ראשון לשני, ועיין מ"ש התוס' בפרק אלו מגלחין [מו"ק] דף י"ח [ע"ב ד"ה ומי]. ונראה עוד מדברי המחבר דלארוס מותר אפילו אם כבר קיים פריה ורביה, ונשואין אסור בכל ענין, ובסימן תקע"ה סעיף ז' פסק להקל אפילו בנשואין אם עדיין לא קיים פריה ורביה, וגם להחמיר באירוסין אם כבר קיים פריה ורביה, וסבר לחלק בין תשעה באב לתענית של גשמים וצ"ע:
מגן אברהם סימן תקנא ס"ק ז: של שמחה. קאי גם אמשא ומתן כגון צרכי חופה אבל שאר משא ומתן שרי כדרכו (ב"י ב"ח) וכת' מהרי"ל הסרסורי' לא ישאו כלי כסף לסרסר בעיר דשמחה הוא לרואים ובמקום שנהגו איסור בכל משא ומתן צריך התרה עבי"ד סי' רי"ד אבל במקום שנהגו למעט בכל משא ומתן לא מהני התר' כיון דיש פוסקי' ס"ל הכי כבר קבלו אבותיהם כדעה ההוא ובסי' תקנ"ד ססך"ב משמע דממעטין בכל משא ומתן ע"ש: כתב הב"י בשם הר"ן דכל בנין שא"צ לו רק להרוחה בעלמא אסור: אם קצץ עם העכו"ם בקבלנות לצייר ביתו מותר לצייר ואם יכול לפייסו בדבר מועט שימתין עד אחד ט"ב תע"ב (מהרי"ל) ונ"ל דב"ה הוי מצוה דרבים ושרי:
וראה במקור חיים לחו"י סי' תקנ"א, ובשו"ת לבושי מרדכי ח"א סי' ק"א.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.