האם מותר לפתוח בשבת קופסאות חד פעמי שבתוכם דברי מאכל או הנמצאים בשקית לשמירה חוזרת של הטריות (אך בסוף השימוש משליכים אותם לפח). או לפתוח פקקי בקבוקים של שמן, פטל, יין, וכיוצ"ב?
האם מותר לפתוח בשבת קופסאות חד פעמי שבתוכם דברי מאכל או הנמצאים בשקית לשמירה חוזרת של הטריות (אך בסוף השימוש משליכים אותם לפח). או לפתוח פקקי בקבוקים של שמן, פטל, יין, וכיוצ"ב?
משנה ברורה סימן שיד ס"ק א: הני חביות קטנות של מרקחת אסור להסיר החשוקים (שקורין רייפין) כדי ליקח מה שבתוכה ולא דמי לחבית שמדובקת שבריה בזפת דהתם דרכה מתחלה לעשות כן והוי ככלי שלמה.
ולפי זה לכאורה הוא הדין באריזות אלו. וכן כתב בשמירת שבת כהלכתא פרק ט' סעיף ג' וח'.
אמנם יש לחלק, כי המדובר במ"ב הוא בכלי העומד לשימוש חוזר, ואינו נזרק לאחר גמירת תכולתו. משא"כ באריזות הנ"ל, שאף שמשאיר בהם התכולה למשך זמן עד סיומה, מ"מ דעתו מתחילה לזורקה בגמר השימוש, והרי הוא כדין "מוסתקי" – "חבית שמדובקת שבריה בזפת ..שדרכה מתחלה לעשות כן" ומותר לפותחה. וכן התיר מעיקר הדין בשו"ת אגרות משה ח"א סימן קכב.
[ולכאורה כן מדוקדק משיטת שו"ע הרב בסימן שיד סעיף יז: "שידה תיבה ומגדל שהכיסוי שלהם קשור בהם בחבל, מותר לחתוך החבל .. ואף שהחבל עשוי לחבר הכיסוי עם הכלי, וכשחותכו או מפקיעו הרי זה סותר חיבורם, אין בזה משום סתירה, לפי שהחבל הוא חיבור גרוע שאינו חזק כל כך, וכשסותרו הרי הוא סותר בנין גרוע, ואין סתירה בכלים אלא כשסותר בנין גמור.
לפיכך אינו מותר לחתוך ולהפקיע אלא בחבל וכיוצא בו. אבל פותחות של עץ ושל מתכת שהם חזקים, אסור להפקיע ולשבר אם נאבד המפתח, שזהו סתירה גמורה האסורה אף בכלים… וכן אסור להסיר החשוקים מחבית של עץ העשויה מנסרים הרבה, והם מחוברים ע"י החשוקים שעליהם, וכשמסיר החשוקים הרי זו סתירה גמורה".
וא"כ הקשירה הפלאסטיק שבאריזות הנ"ל עשויות מתחילה באופן ארעי "שאינו חזק כל כך" בדוקא, בכדי שיוכלו לפותחם בנקל, אם כן הרי הם כדין חבל. ומה שנאסר בחישוקים (שמזה דקדקו האחרונים במשנה ברורה לאסור הנ"ל) – מבאר רבינו שהכוונה שעל ידי כך כל חיבור נסרי החבית מתפרקים והרי זה סתירה גמורה, מה שלא שייך באריזות הנ"ל].
בנוסף יש לעיין מדוע אין בזה משום מכה בפטיש, ויש לבאר שהבקבוק מצד עצמו הוא גמור וכבר נעשה כלי. וכן הפקק הוא כבר כלי המשמש את פעולתו עוד לפני הפתיחה, שהרי עיקר עניינו של הפקק הוא לסגור את הבקבוק שלא יצא היין וישפך מתוכו, וכן שלא יכנס לכלוך וכיוצא בזהלתוכו, וכן שישאר טרי כראוי עד לפתיחתו, (שהרי אדם שקונה את הבקבוק רוצה בפעולה זו עד לפתיחה. וכן הוא מצד החברה עד לפתיחת האדם, שיכול לישאר הבקבוק במצב זה במשך חודשים ארוכים, וכל זמן זה הוא משמש בפעולה זו כראוי). ואפילו פקקי עיכוב שפיכה (כמו בשמן פטל וכיוצא בזה) שיש בהם עוד לשונית נוספת בפנים, זהו פקק נוסף ששמים בהם בכדי שלא יזלוג השמן והפטל שזולגים דרך פקק רגיל. ונגמר כבר ומשמש את פעולתו לרצון האדם עד פתיחתו (אך אינו קשור לפקק המעכב שכבר ראוי וגמור מצד עצמו, אינו זקוק לפעולת סיום נוספת). וכן אריזות מטרנה וכיוצ"ב – הפקק הנוסף הוא לשמירת הטריות בהם. וא"כ בכל אלו כבר הם כלי גמור ומשמש את פעולתו לרצון האדם. ומה שכאשר פותח אותן נעשה הפקק ראוי לסגירה חוזרת. זה לא קשור לעצם הכלי שכבר נעשה ומשמש לסגירה, ופותחו על מנת להוציא את תכולתו, ושוב ממשיך הכלי את פעולת הסגירה שכבר שימש ופעל עד עתה.
וכן מבואר בשו"ע הרב סימן שיז,סעיף ו: אם כבר נפתח בית הצואר רק שחזר האומן ותפרו .. אסור לחתוך החוטין.
במה דברים אמורים בקשר זה שקשרו האומן קודם גמר מלאכת הבגד, שחתיכת חוטי קשר זה יש בה משום מכה בפטיש, לפי שהיא גמר מלאכת הבגד, שעל ידי כך מתוקן הבגד ללבשו וקודם לכן לא היה מתוקן מעולם ללבשו, וכל דבר שהוא גמר מלאכה יש בו משום מכה בפטיש. [משא"כ בפקק וכיוצא בזה שהכלי כבר מתוקן ומשמש את פעולתו ועניינו העיקרי לרצון האדם – עד הפתיחה – כמבואר לעיל].
אבל שאר קשירות שנקשרו אחר גמר מלאכת הבגד, כגון קשרי הכיבוס או המשיחות שבכתונת שנקשרו ואינו יכול להתירן, מותר לחתכן. ומכל מקום אין להקל בפני עם הארץ אלא יעשה בצנעא.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.