האם אפשר לומר לגוי בשבת, לפתוח מקרר שבפתיחתו נדלקת נורת חשמל, בכדי להוציא את מאכלי השבת.
האם אפשר לומר לגוי בשבת, לפתוח מקרר שבפתיחתו נדלקת נורת חשמל, בכדי להוציא את מאכלי השבת.
ראה בשו"ת אגרות משה אורח חיים (חלק ב סימן סח): בשכחו להוציא את האור שבתוך הפרעזעדירער בע"ש כ"א תמוז תשכ"ב. מע"כ ידידי הנכבד מר חיים בלומבערג שליט"א.
הנה כשיש בהמקרר שנקרא פרעזעדירער אור עלעקטרי שנדלק בפתיחת דלת המקרר ונכבה בסגירת הדלת ושכחו מליקח את האור משם בערב שבת, ודאי אסור לפתוח שהרי פסיק רישיה הוא שודאי נדלק, והוא גם ניחא לו. ואם לא ידעו שיש שם האור ופתחוהו אסור לסגור שהרי ודאי נכבה ופ"ר הוא, ואף אם לא ניחא לו נמי אסור וכ"ש שאפשר שגם ניחא לו שלא להפסיד מה שיעלה הדלקת האור כשהוא מוסגר שאין לו צורך בהאור. ואם עיקר המאכלים שהכינו לשבת נמצא שם יש להתיר לפתוח ע"י נכרי, והנכרי יסלק גם את האור משם שגם זה הוא צורך כדי שיוכלו ליקח לסעודה השניה, כדאיתא ברמ"א סי' ער"ו סעיף ב' דנוהגין להקל לצורך גדול באמירה לנכרי אפי' במלאכה גמורה. והפתיחה מותר ע"י נכרי אף כשאין צורך כ"כ משום דכיון שאינו מתכוין להדליק האור אף שהוא פ"ר מותר לומר לנכרי כדאיתא במג"א סימן רע"ז סק"ז ובסימן שי"ד סק"ה בסופו, אבל לומר לו שיסלק את האור שהוא מתכוין לכבות הוא רק כשיש צורך גדול.
ובעצם פתיחת המקרר אם מותר יש בזה דברים הרבה וכבר הכריע הגרי"א הענקין שליט"א שיפתחו בשעה שהמאטאר (שהמנוע) הולך ועובד וכן טוב לנהוג ואין להאריך בזה בכתב יותר.
ובשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן רעו סעיף ח): בקצת מקומות נהגו רבים להקל באמירה להנכרי להדליק נרות לצורך סעודה כשנכבו הנרות ואי אפשר לאכול בחשך ויש שלמדו זכות על שלא מיחו בידם חכמים לפי שסומכין על מי שאומר שלא גזרו על שבות של אמירה לנכרי במקום מצוה אפילו לומר לו לעשות מלאכה גמורה של תורה ומכל מקום אם נר אחד דלוק עדיין ויכולים לאכול אצלו אסור לומר לנכרי שידליק עוד שאין כאן מצוה כל כך לדחות בשבילה שבות של אמירה לנכרי (ואם הדליק מעצמו מותר ליהנות ממנו אף לאחר שכבה הראשון כיון שעונג שבת תלוי בזה כמו שיתבאר).
אבל כל אדם צריך להחמיר לעצמו שלא לומר לנכרי להדליק נר אף על פי שיושב בחושך ואינו יכול לאכול סעודת שבת לפי שרבו האומרים שלא התירו שבות במקום מצוה אלא שבות דשבות כמו שיתבאר בסי' ש"ז ודבריהם עיקר לפיכך אין להקל כלל בזה אפילו לצורך גדול אלא שאין למחות בהמקילין שמוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים:
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.