צהריים טובים,
מאוד הייתי רוצה להתייעץ לגבי משהו אישי.
באופי שלי, אני פרפקציוניסטית מאוד.
התחלתי עכשיו ללמוד הרבה תניא וחסידות בעיון, ואני ממש נהיית בפאניקה שאני לא מצליחה לעשות הכל כמו שצריך.
בדברים הגשמיים הצלחתי להרפות, אבל ברוחניות, אני לא מצליחה למצוא את הדרך הנכונה לעשות דברים בנחת.
אני כל הזמן מרגישה שאני מפספסת דברים וגם כשאני עמוסה אני מרגישה שאני צריכה להוסיף עוד ועוד ועוד עד שזה ממש מעיק עלי.
בברכות הנהנין ובברכת המזון, לפעמים אני מברכת כמה פעמים כי אני לא זוכרת בוודאות אם כבר ברכתי..
לפעמים אחרי תפילת שחרית, אין לי זמן או אפשרות להגיד מייד את התהילים היומי, ואז אני מרגישה שאני עושה משהו לא בסדר, כי ראיתי שהרבי כותב הרבה להגיד את התהילים היומי מייד אחרי התפילה..
אשמח לדעת איך מגיעים למקום שבו אני גם לא ארפה מהעניין של לרצות לעשות דברים כמו שצריך, אבל גם שזה לא יעיק עלי יותר מידי.