תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) מהו בכלל איסור 'נראה כמבשל'? ב) מה נכלל בהגדרה שהדרך לבשל עליו. האם זה רק בישול ממש או כולל גם חימום?
ראשית יש להביא המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רנג סעיף ה'. כתב מרן המחבר, מותר להניח תבשיל שהתבשל מערב שבת כל צורכו, על גבי קדירת חמין בכדי לחממו.
וכתבו הפסוקים שהיתר זה ליתן על גבי קדירת חמין, הוא גם כאשר עומדת על גבי האש ממש, וכפי שהביא המחבר עצמו בספרו הבית יוסף על פי דברי הר"ן.
וזהו כמובן רק בדבר שאין בו משום בישול בשבת. שדעת הרשב"א היא שדבר שנתבשל פעם אחת, שוב אין בו משום בישול, אפילו אם הוא דבר לח וכעת נצטנן לאחר בישולו. אבל בשולחן ערוך בסימן שיח סעיף ד' סתם כדברי הרא"ש הסובר שבכל דבר שיש בו מרק לח, אזי למרות שנתבשל פעם אחת, אם לאחר מכן נצטנן שוב יש בו בישול, כי חזר לקדמותו.
ולפי זה מה שמיקל כאן בשולחן ערוך לחמם דבר מאכל אפילו אם תהיה היד סולדת בו, מדובר בדבר שאין בו רוטב והוא יבש, שאזי אין בו משום בישול לדברי הכל, אף אם נצטנן לאחר מכן לגמרי. שלכן הביא דוגמא לדבר מאכל המותר – 'פאנדיש' שהוא לחם אפוי הממולא בבשר, ואין בו רוטב (משנה ברורה).
והטעם בזה שמותר לתנו על גבי קדירה בשבת בכדי לחממו, כתב המחבר שם שהוא מפני שאין דרך בישול בכך. וביאר דבריו בביאור הגר"א, שכוונת הדברים היא, שלמרות שנפסק שאסור לתת דבר מאכל על גבי כירה בשבת, אף על פי שהוא מבושל כל צורכו, והוא דבר חם, וגם אם הכירה גרופה וקטומה, שם הטעם הוא משום שנראה כמבשל בשבת, כי דרך בישול בכך. אך כאן אין דרך בישול בכך מאחר ואינו מניח ישירות על גבי הכירה אלא על ידי הפסק הקדירה, ואינו נראה כמבשל.
ולפי זה יוצא, שלתת דבר מאכל אפילו מבושל כל צורכו והוא יבש שאין בו משום בישול על האש ממש, אף אם היא מכוסה בפח ברזל ('בלעך') וכיוצא בזה, מכל מקום אסור, משום שנראה כמבשל. אלא אם כן מחזיר הוא על ידי תנאי חזרה, שאזי אינו נראה כמבשל לכתחילה אלא זוהי המשך של השהיה הקודמת שלא בטלה עדיין מחמת תנאי החזרה. אלא אם כן מניח על גבי ה'בלעך' קדירה או תבנית להיכר ועליה מניח את התבשיל אותו רוצה לחמם. וכן נקט להלכה בשאלות ותשובות שבט הלוי חלק י' סימן טו, שנהוג לא להניח כלום על גבי ה'בלעך' כנגד האש ממש.
והנה המחבר בהמשך הסעיף שם הביא, שמותר להעמיד קדרות חמים אצל תנור בית החורף, וזאת על פי המנהג שנהגו להקל בתנאי חזרה בשבת. וכתבו הפוסקים שאנו שמחמירים לכתחילה לנהוג בתנאי חזרה יהיה אסור להעמידן בתנור האמור ללא תנאי חזרה (שאלות ותשובות אגרות משה חלק ד' סימן עד).
אמנם על פי האמור ביארו האחרונים (ראה שם), שכל זה הוא דוקא בתנור בית החורף בימיהם שהיה הדרך לבשל עליו, אבל בתנורי בית החורף של היום שאין הדרך לבשל עליהם כלל, כגון כל סוגי הרדיאטורים למיניהם, יהיה מותר להעמיד עליהם כל סוגי המאכלים היבשים המבושלים כל צורכם שאין בהם משום בישול אפילו אם יבאו שם לחום שהיד סולדת בו. וזאת אפילו אם לא היה כלל תנאי חזרה, מפני שאין נראה שם כמבשל כלל, ותנאי חזרה נצרכים רק במקום שנראה בו כמבשל לכתחילה בשבת.
וכמו כן נקטו הפוסקים שהוא הדין לפלטה חשמלית שמאחר ואין דרך לבשל עליו ואין גם חשש שמא יחתה (כי אין בו מצבים שונים להגדלת החום), ממילא מותר ליתן עליו כל דבר שאין בו משום בישול כאמור (ראה באגרות משה שם. וכן ב'יביע אומר' חלק ו, לב).
אולם ישנם הסוברים שלמרות שאין דרך לבשל על גבי פלטה, מכל מקום הדרך לחמם עליו ולכך הוא עשוי מתחילה, ואם כן שוב נכלל הוא בכלל הגזירה של 'נראה כמבשל', ובפרט שישנם שמבשלים עליו תבשילים שאינם מבושלים כל צורכם, כמו דג סלמון, או שמניחים עליו 'חמין' רותח שאינו מבושל כל צורכו ומתבשל עד למחרת וכיוצא בזה, ואם כן יש להחמיר בזה שלא ליתן עליו ללא תנאי חזרה אפילו דברים שאין בהם משום בישול, אלא אם כן על ידי היכר כמו על גבי קדירה או תבנית הפוכה (שמירת שבת כהלכתה פרק א' סעיף כה). ובספר שבת כהלכה פרק י' סעיף יד הביא רבים מהפוסקים שאוסרים. וכן המנהג להחמיר. אמנם הספרדים מקילים בזה.
העולה מן האמור: שלכתחילה יש להחמיר ולעשות היכר אף על גבי פלטה חשמלית כאשר רוצה ליתן עליה מאכל המבושל כל צורכו שאין בו משום בישול (כמו דבר יבש), אם לא היו תנאי חזרה. כמו למשל שיתן התבשיל על גבי קדירה הפוכה. אמנם המיקל יש לו על מי לסמוך. ובפרט בני ספרד ההולכים לפי פסקי הרב עובדיה יוסף יכולים להקל בזה.
