המושג עשר ספירות דעיגולים מקורו בעץ חיים כותב שכשם שיש עשר ספירות בדרגת ה'יושר' - הכינוי לאור הפנימי, שיורד ונמשך בקו ישר מלמעלה למטה ויש בו התמעטות מדרגה לדרגה ונחלק לעשר ספירות - כך יש חלוקה של עשר ספירות בעיגולים, ש'עיגולים' הוא הכינוי לאור המקיף שאין בו התחלקות של מעלה ומטה כציור העיגול, ובכל זאת יש חלוקה של עשר ספירות, עיגול הכתר ועיגול החכמה, עד העיגול התחתון ביותר - עיגול המלכות.

סדר העיגולים הוא כסדר הספירות.

באחד המקומות מוסבר שאלו שני אופנים בהשגת השכל: עיגולים הוא שכל כללי – כצורת עיגול שאין לו ראש וסוף, כך הבנת השכל באופן של "עיגולים" הוא שמבין את כללות הענין לפני הירידה לפרטים, ויושר – קו ישר הנמשך מלמעלה למטה, הוא כמו שבא השכל בהתחלקות פרטים, ומעיין ומשיג כל פרט ופרט שבהשכלה.

ועוד מובא, שבעולם התוהו ההארה האלקית היא באופן של "עיגולים" – באופן כללי וללא התחלקות כעיגול שאין בו התחלקות, ובעולם התיקון ההארה האלקית היא באופן של "יושר" בהתחלקות וסדר הדרגה, כקו ישר שיש בו פרטים שונים, מעלה ומטה.

ראה גם המשך תער"ב פרק פ. פרק קכה. ועוד