עלי תה הנמצאים בקנקן משקה, האם יש לחשוש במזיגת משקה מהקנקן משום בורר?
עלי תה הנמצאים בקנקן משקה, האם יש לחשוש במזיגת משקה מהקנקן משום בורר?
עלי תה קטנים או שמרים – הנמצאים בתחתית הקנקן (כפי שמצוי בכלי לתמצית תה), מותר לערות ממנו עד שיגיע סמוך למקום עירוב השמרים והפסולת במשקה, ואזי יפסיק לערות משם ואילך.
כתב בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים (סימן שיט סעיף יח): מותר לערות בנחת מכלי לחבירו, כדי שהפסולת והשמרים ישארו בשולי הכלי, ובלבד שיזהר שכשיפסיק הקילוח, ומתחילין לירד ניצוצות קטנות הנישופות באחרונה מתוך הפסולת, אזי יפסיק ויניחם עם השמרים, שאם לא יעשה כן, הרי ניצוצות אלו מוכיחים שהוא בורר, אבל בתחלת העירוי כשאין הפסולת ניכר – לאו בורר הוא.
והעולה מדיוק דבריו: א) שההיתר לערות הוא רק כאשר הפסולת בתחתית הקנקן שאז "אין הפסולת ניכר". ב) שההיתר הוא כל עוד לא הגיע המשקה לתחתית היכן שהפסולת שורה, שעוד מעט לפני"כ יש לעצור מלערות, שאם לא יעשה כן "ניצוצות אלו [הנישופות מתוך הפסולת] – מוכיחים שהוא בורר". ג) שמדובר בפסולת ושמרים דקים וקטנים שהמשקה בתחתיתו מעורב בהן. להוציא עלי תה גדולים (כמו עלי נענע, שאין כאן "ניצוצות הנישופות באחרונה מתוך הפסולת", רק יורד קילוח רגיל כבתחילה), שמותר.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.