נושא: הלכה

עליית ב' אחים לקריאת התורה

אם קראו בטעות לאח לעלות אחר אחיו בקריאת התורה, האם יכול לעלות, או שצריך לקרוא למישהו אחר?

 

למרות שלכתחילה יש להימנע מלעלות אח אחר אחיו לקריאת התורה, (וכמובן גם שלא אב או בן אחד אחרי השני) מכל מקום בדיעבד אם כבר קראו לאח השנילעלות, יכול לעלות ואין צריך לקרוא לאחר.

מקורות

ראה בשולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן קמא סעיף ו: יכולים לקרות ב' אחים זה אחר זה והבן אחר האב, ואין מניחים אלא בשביל עין הרע. הגה: ואפי' אם א' הוא השביעי וא' הוא המפטיר, לא יקראו השני בשמו משום עין הרע (מהרי"ל).


ובמשנה ברורה סימן קמא ס"ק יח: יכולים לקרות וכו' – פירוש מן הדין אין שום חשש איסור וע"כ אם קראוהו וכבר עלה לא ירד אך לכתחלה אין מניחים לקרות משום עין הרע עכ"ל:


ובעולת תמיד סימן קמא ס"ק יב: יכולין לקרות שני אחים. כן כתב המרדכי בהלכות קטנות [סי' תתקסח] בשם הר"ם [בתשב"ץ קטן סי' קצ]. ולאפוקי מדברי ארחות חיים [הל' שני וחמישי אות כו] דכתב שאין לקרוא בתורה שני אחים או אב ובן זה אחר זה מפני שהם פסולים לעדות זה לזה, וכתוב [תהלים יט, ח] עדות ה' נאמנה עד כאן לשונו, קמשמע לן דלא חיישינן לדבריו בזה:


ובעטרת זקנים סימן קמא ס"ק ג: יכולים לקרות שני אחים. כן כתב המרדכי בהלכות קטנות [רמז תתקסח]. בשם הר"ם [תשב"ץ סימן קצ]. ויש אומרים שהוא אסור משום דפסולי (דעות) [עדות], וכתיב [תהילים יט, ח]. עדות ה' נאמנה (בארחות חיים הלכות שני וחמישי סימן כו):


ובמגן גיבורים אלף המגן סימן קמא ס"ק יב: ואין מניחין וכו'. ואם כבר עלה לא ירד שכנה"ג ומכל שכן כשכבר התחיל לברך, פר"ח, ואפילו הם לא חיישי לעה"ר אנן לא מניחינן להו, א"ר והבר"י:


ובמשנה ברורה סימן קמא ס"ק יט: בשביל עין הרע – ואין נ"מ בין אחים מן האב או מן האם ואפילו אומרים שאין מקפידים על עין הרע ויש שמחמירין אפילו אב עם בן בנו משום עינא בישא ובמקום הצורך יש להתיר עם בן בנו:


ובס"ק כ: ואפילו אם אחד וכו' – ר"ל אף שמפסיקין בקדיש בינתים מ"מ מקרי זה אחר זה כיון דאין מפסיק אחר בינתים. ודוקא בשבת שאין מוציאין ס"ת אחרת למפטיר אבל אם מוציאין ס"ת אחרת מותר וכן אם המפטיר אינו בר מצוה עדיין מותר:


ובעולת תמיד סימן קמא ס"ק יג: ואחד הוא מפטיר וכו'. וכתב בכנסת הגדולה מהדורא בתרא [הגהות ב"י אות ח] דוקא מפטיר שקורין באותו ספר תורה, אבל ביום טוב או כיוצא בו שקורין בספר תורה אחרת אין לחוש. וכתב שאין קפידא אלא כשהמפטיר בר מצוה, וגם אין חילוק בין אחים מן האב או מן האם, והוא הדין אב ובן בנו איכא משום עין הרע ועיין שם:


ובמגן גיבורים אלף המגן סימן קמא ס"ק יג: ואחד המפטיר. ודוקא בשבת שאין קורין למפטיר בס"ת אחרת, והמפטיר הוא בר מצוה, ואין חילוק בין אחין מן האב או מן האם, וגם אב ובן בנו בספר א' אין לקרות משום עה"ר שכנה"ג:על פי המקורות הנ"ל משמע כפי שפסקנו שלכתחילה אכן יש עדיפות שלא להעלות לתורה ב' אחים, אחד אחרי השני, אבל בדיעבד אם כבר קראו לאח השני לעלות אחרי האח הראשון אזי, הוא יעלה לתורה, ולא יקראו לאחר.


ובס"ק יד: לא יקרא השני בשמו. משמע כשקור' למפטיר סתם מותר, ודוקא במקומו' שהמנהג לקרות המפטיר סתם, אבל כשאין המנהג כן אם כן הוי מלתא דתמיהו ושיילי אינשי ואיכא עינא בישא טפי, א"ר, ובמקומות שקורין סת' לשביעי ואין פורטין בשמו מותר לקרו' לששי ולשביעי שני אחין, אמונת שמואל סי' נ"ח מ"ז עד כאן לשונו:


ובמשנה ברורה סימן קמא ס"ק כא: בשמו – לאפוקי מקום שנוהגים שלא לקרות המפטיר בשמו רק סתם יעמוד מפטיר כיון שאין פורטין את שמו מותר אפילו שני אחים זה אחר זה או אב ובנו ודוקא במקום שנוהגין כן אבל לעשות כן במקום שנוהגין לקרות בשם לא דעל ידי זה גופא הוי היכר טפי וכן אם המנהג שלא לקרות בשם הוא בשביעי מותר לקרותן בששי ושביעי