עירוב תבשילין כהיתר למלאכות נוספות

שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום טוב סימן תקג סעיף א: אסור לאפות או לבשל או לשחוט ביום טוב לצורך מחר, אפילו הוא שבת או יום טוב ואפילו בשני ימים של ר"ה; אבל ממלאה אשה קדרה בשר אף על פי שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת. הגה: וכל שכן שיכול לשחוט אעפ"י שאינו צריך אלא לכזית (סמ"ק), וכן יכולה לבשל הרבה קדרות ולאכול מכל אחת מעט. (ב"י ורבינו ירוחם ותשובת הרשב"א). ודוקא קודם אכילה, אבל אחר אכילה אינה יכולה לבשל ולומר: אוכל ממנה כזית, דהוי הערמה; מיהו אם עברה ובשלה, (או שחט) מותר לאכלו.

משנה ברורה סימן תקג ס"ק א: אסור לאפות וכו' – ואפילו דבר שאינו מלאכה רק טרחא בעלמא כגון הדחת קערות והבאת יין מיו"ט לחבירו ג"כ אסור כמו שנתבאר ס"ס תרס"ז וע"ש מש"כ בזה:

ביאור הלכה סימן תקג סעיף א ד"ה * ביו"ט לצורך מחר – ואפילו בין השמשות של יום ראשון גם כן אסור דשמא יום הוא [פמ"ג] ופשוט דאסור להתחיל באיזה מלאכת אוכל נפש אף בעוד היום גדול אם משער שימשך הדבר ולא יוכל ליהנות ממנו עד אחר שקיעת החמה:

משנה ברורה סימן תקג ס"ק ב: אפילו הוא שבת – דאין יום טוב מכין לשבת כדיליף בגמרא מקרא וכ"ש דמיו"ט לחול אסור ועיין סימן תקכ"ז:

ביאור הלכה סימן תקג סעיף א ד"ה אבל ממלאה וכו': והיינו אף אם כונתה במילואה כדי שישתייר הנותר ליו"ט שני או חול והטעם משום דחד טרחא הוא אבל להוסיף וליתן בה בשר כשהיא כבר שפותה אצל האש אסור ומה שהסכימו האחרונים דמותר גם להוסיף אח"כ אף דטרחא בפ"ע הוא זה אינו מותר רק כשמכונת כדי שעי"ז ישתבח התבשיל שמבשלת לצורך יום טוב אבל לצורך חול אסור כ"ז מתבאר ממ"א בסימן תק"ז סקי"ג וכ"כ הא"ר שם:

משנה ברורה סימן תקג ס"ק ה: אבל ממלאה וכו' – ואפילו אחר שהניחה הקדרה על האש מותרת להוסיף בשר מפני שהתבשיל מתוקן יותר כשיש שם בשר הרבה ואפילו הוא בקדרה קטנה מותר ליתנו בקדרה גדולה ולהוסיף עליו כדי שיהיה שמן ביותר וכ"ז שייך דוקא כשמבשל בשר ודגים בקדרה אבל בשאר תבשילין אינה רשאה להוסיף בשביל לילה כשעומדת כבר הקדרה על האש דאינו מוסיף שבח עי"ז בהתבשיל וכן כשצולין בשר על השפוד אינו רשאי להוסיף בשביל לילה כשעומד כבר השפוד על האש אבל בתחלה יכול להוסיף על השפוד כמה שירצה כיון שהוא בטרחא אחת וכן בתבשיל כה"ג וכמו בס"ב:

מגן אברהם סימן תקג ס"ק ב: אבל ממלאה כו'. אפי' אחר שהניחה הקדירה על האש מותרת להוסיף בשר מפני שהתבשיל מתוקן יותר כשיש שם הרבה (טור ב"י יש"ש) ומשמע דאפי' הוא בקדיר' קטנה מותר ליתנו בקדירה גדולה ולהוסיף עליו כדי שיהיה שמן ביותר ועססי' זה וכתב הטור דמותר לומר בפי' לי"ט שני אני רוצה זה המותר וביש"ש פסק כהרוקח דאסור וכ"מ בב"ח (ועסי' תקי"ב ס"א) והעולם נוהגים היתר שמבשלין בשחרית לצורך הלילה ועכ"פ צריך ליזהר לאכול קצת ממנו וכתב ב"י דאפי' אוכל רק מהתבשיל שעם הבשר או מהרוטב שרי והב"ח כתב דדוקא כשצריך לחתיכה א' אז מותר למלאות הקדירה אבל אם עיקר בישולו לצורך הלילה ואוכל בשחרית קצת ממנו כי היכי דלא ליתסר עליה הוי הערמה דלא כהרבה שטועים באיסור זה כו' ודחק ליישב דברי התוס' והג"א ורי"ו שכתבו בהדיא שמערימין ע"ש ודברי רי"ו א"א לישבו דז"ל רגילין בני אדם לשחוט התרנגולת ולבשל' לצורך חול ולאכול מהכבד או דבר מועט וסמכו על ההיא דרב אדא וכו' (עססי' ת"ק) וכתב הר"ש דוקא קודם אכילה עכ"ל וכ"כ היש"ש בהדיא שמותר להערים והא דאסור בהערמה היינו כשאינו אוכל כלל מאותו קדירה רק שאומר שמא יזדמנו לו אורחים (עסי' תקכ"ז סכ"א) וכ"מ בב"י בשם רשב"א שאסור לטפל הגבינות בבצק אף על פי שאוכל א' מהם מפני שאין א' משביח בתיקון חבירו ע"ש משמע שבקדירה שמשביח שרי ע"ש ובתשו' הרשב"א בסי' תרפ"א והמרדכי כתב בא' שהיה צריך פת לברית מילה והתיר רבי יואל לאפות ג' תנורים מפני צריכות פת א' מכל תנור לב' וג' ישראלים והג"מ כתב דזה מקרי הערמה ואסור וי"ל דדוקא בפת החמיר מפני שצריך כל ככר טרחא ותיקון בפ"ע (עסי' תק"ז ס"ב בב"י) אבל בקדירה דחד טרחא הוא שרי: אח"כ ראיתי שכתב בכ"ה בשם רדב"ז דוקא שאכל דרך אכילה ולא להערים ע"ש ומ"מ נ"ל מאחר שמנהג להקל שמבשלין בשחרית וטועמין דבר ממנו שאין לאסור להם אבל להכין מי"ט לחול כה"ג אסור אף על פי שרי"ו כתב שנוהגין להקל כמש"ל בזמנינו לא נהגו להקל בזה:

שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תקג סעיף ג: ואפילו דבר שאין בו מלאכה כלל כגון להדיח כלים וכיוצא בזה אסור לעשות ולהכין ביום טוב לצורך חול ואפילו לצורך שבת שלאחריו אם לא הניח עירובי תבשילין וכן לצורך יום טוב שני בגולה ואפילו לצורך יום טוב שני של ראש השנה שהן קדושה אחת ונחשבים כיום אחד ארוך להחמיר אבל לא להקל שהרי אנו בקיאין בקביעות החדש ואנו יודעים שיום אחד הוא קדש מן התורה ויום שני חול גמור מן התורה ונמצא מכין מיו"ט לחול ולכן יש ליזהר שלא להביא יין ביום טוב ראשון לצורך קידוש של ליל יום טוב שני וכן לא יחפש בספר תורה ביום טוב ראשון מה שצריך לקרות ביום טוב שני או בשבת שאחר יום טוב אף על פי שהניח עירובי תבשילין שאין עירוב תבשילין מתיר אלא תיקון צרכי סעודת שבת אבל לא שאר הכנות מיו"ט לשבת כמ"ש בסי' שצ"ג: