נושא: כללי

בחור רווק כמלמד לילדים

האם מותר למנות בחור שאינו נשוי, להיות 'עוזר' למלמד בגן ילדים?

לכאורה יש להקל כיון שנמצא יחד עם עוד אדם נשוי, וכמו"כ היום הגנים נמצאים במקום הבית ספר הכללי, ושם מצויים אנשים תדיר. אמנם הכל לפי העניין, ואם אפשרי שיבוא לידי רגילות ופריצות עם הנשים המביאות את בניהם, יש להימנע מלקחת בחור שאינו נשוי.

מקורות

ראה בשולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמה סעיף כ: מי שאין לו אשה, לא ילמד תינוקות, מפני שאמותיהם מביאות בניהם. ואין המלמד צריך שתהיה אשתו שרויה עמו בבית הספר, אלא היא בביתה והוא מלמד במקומו.


ובשו"ת שבט הלוי חלק ה סימן רו אות ב: ולמעשה בעניין מינוי רווקים למלמדים ראיתי באוצה"פ, מביא מתשובת אבני צדק חיו"ד סי' ע"א דלמד זכית דס"ל להלכה להקל כדעת הסוברים דאם אין יחוד מותר, ולא חיישינן לענין מתגרה גם באיכא היתר יחוד יע"ש, ויש להוסיף דבזמנינו לא שכיח שמלמד בודד ילמוד במקומו, כיון שכ"פ עפ"י רוב עכ"פ מרוכזים כמה מלמדים בבי"ס המיוחד לכך ושכיחי שם מלמדים נשואים אחרים ועיניהם נשואות על הנעשה שם, וליכא גם חשש מתגרה, גם לא שכיח בזמנינו שנשים יביאו בניהם בקביעות, אמנם למנות בחדר ת"ת רק רווקים הריני חושש לאיסור גם בזה"ז.


ובגדר אין לו אשה, הנה בב"ש כ' דלת"ק דוקא לא היה לו אשה מעולם, אבל אין לו עכשיו כגון שהוא אלמן לא נקרא רווק לענין זה, והגרעק"א ושאר פוסקים השיגו עליו דהא בהה"מ שממנו הביא הב"ש מבואר להיפך.


ואכתוב בקצור דעות הקדמונים וממילא יצא לאור צדקת שיטת הב"ש עכ"פ להלכה, דהנה ג' דרכים ברבותינו בשיטת הת"ק ור"א די"ל דת"ק שאמר לא ילמוד אדם רווק סופרים לעולם איירי ברווק שאין לו אשה בין לא היה לו מעולם, בין עכשיו הוא פנוי אף על פי שהיה לו מכבר ואינו מותר רק כשיש לו אשה בפועל אף על פי שאינה שרויה אצלו ואף על פי שהיא במקום אחר, ור"א מחייב שתהי' אצלו בעיר אף על פי שאינה אצלו בביה"ס, ולדרך זה קיי"ל כת"ק דכל שיש לו עכשיו מותר ללמוד אף על פי שהיא במקום אחר. ולדרך השני סברת הת"ק כאמור, דאוסר גם אם אין לו עכשיו והי' לו מקודם, ומתיר גם אם אשתו בעיר אחרת, ובזה ר"א אוסר, וקיי"ל כר"א ובעינן להלכה אשתו בעיר, אבל לא בביה"ס.


ואמנם כולם לא ראו דברי המאירי שכ' במשנתינו דקדושין פ"א וז"ל, ופי' הדברים לא ילמוד רווק כלומר לא ירגיל עצמו להיות מן הסופרים וטעם האיסור וכו' ודוקא רווק שיצרו מתגבר אבל אלמן מותר ע"כ, הרי פי' ברור דלת"ק פי' רווק שלא נשא מעולם, אבל אלמן מותר, ושוב בפסקא דר"א כ' ור"א אמר אף מי שאין לו אשה אף על פי שכבר היתה לו, או אפי' יש לו ואינה שרויה אצלו לא ילמוד, וסיים המאירי והלכה כת"ק, ויש פוסקים כר"א מיהא במי שאין לו אף על פי שכבר היתה לו.


הרי שיטתו ברורה דלת"ק אפילו באלמן מותר והלכה כת"ק, וליש פוסקים המחמירים (כנראה דעת הרמב"ם לדעתו) בצד א' הלכה כר"א לאסר אלמן, ובצד א' הלכה כת"ק דלא בעינן שרוי' אצלו, וא"כ להלכה צודק הב"ש בלמוד זכות דנהי דלכתחילה במי שאין לו עכשיו אשה אסור לדינא, מ"מ המקילים יש להם על מה לסמוך דהיינו שיטת המאירי אליבא דת"ק ואשר לשיטת המאירי הלכה כמותו, וא"כ עכ"פ כאשר האשה בעיר אחרת יש מקום להקל מב' פנים, או דזה הוי כאשתו עמו, או דלא בעינן אשתו כלל כשהי' לו פעם אשה, ועוד טעם להקל כשאין עכשיו יחוד, ולא נשאר רק החשש שמא יתגרה בנשים והוא שנוי במחלוקת כנ"ל.


ובשו"ת ציץ אליעזר חלק ו סימן מ – קונ' איסורי יחוד פרק כו אות ט: וכלפי השאלה שיש לדון מדין דבר שנאסר במנין דצריך מנין אחר להתירו יש לצרף גם טעמא דכנה"ג הנ"ל מפני שאל"כ לא ימצאו מלמדים כפי הצורך, והו"ל א"כ כבמקום מצוה. ועיין מה שמביא לומר בכעין זה בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קמ"ז לגבי חששא דגרירה עיין שם ויש להאריך.


ואולי יש לומר עוד דכל הגזירה של לא ילמד רווק סופרים היתה לכתחילה רק במקום שנמצא בחדר יחידי עם התינוקות, אבל בכגון בתי תלמודי תורה שנמצאים מלמדים בבנין אחד, ועי"כ גם רבים נמצאים שם על כגון דא לא היתה בכלל גזירת המשנה של לא ילמד רווק סופרים ולא על כגון דא נאמרה ההלכה הזאת. ועיין מה שכותב לחלק בדומה לזה הב"ח ביו"ד ובאה"ע שם לגבי הא דבאיש כתוב שם בלשון שנמצא מתגרה וגבי אשה כתוב בלשון ונמצאים מתייחדים עיין שם. ולהלן בדברינו מדי דברינו בלימוד סופרים לאשה עוד נכתוב בזה בע"ה.


ובאות י:  מיהו אין לרווק ללמד לילדות כדאיתא בספר חסידים סי' שי"ג (מוזכר גם בקצרה בכנסת הגדולה אה"ע סי' כ"ב הגה"ט אות י"ב) דלא יתכן לבחור ללמוד לבנות ואפי' האב עומד שם ושומר פן יתייחד לא יתכן פן יצרו יתגבר עליו או יצרה עליה וקול באשה ערוה ע"ש. ולפי טעם אחרון זה לפי שקול באשה ערוה צריך להיות אסור אפילו למי שיש לו אשה ללמד לבנות. וגם לפי טעם הראשון נראה דהוא ביותר משום הרהור. וכן ראיתי בספר יעלזו חסידים על הספר חסידים (מבעל פלא יועץ) שמבאר טעמא דס' חסידים דאסר אפי' האב עומד שם ושומר משום דפן יתגבר יצרו עליה ומידי הרהור לא יצא, וא"כ גם לפי טעם הראשון שייך לאסור ללמד בנות אפילו למי שיש לו אשה.