סעודת מצוה הנעשית לאחר ר"ח סיון, האם מותר לעשות בה ריקודין ומחולות?
סעודת מצוה הנעשית לאחר ר"ח סיון, האם מותר לעשות בה ריקודין ומחולות?
למנהג חב"ד אין לעשות ריקודין ומחולות בכל ימי ספירת העומר, אף בסעודת מצוה.
כתב במשנה ברורה (סימן תצג סק"ג): מותר לעשות [בימי הספירה] סעודת אירוסין, ועכשיו שאין מקדשין אלא בשעת נשואין, מ"מ מותר לעשות שידוכין ולעשות סעודה, אבל לעשות ריקודין ומחולות נהגו איסור וכ"ש בשאר ריקודין ומחולות של רשות בודאי יש ליזהר.
ובשער הציון (ס"ק ד) הוסיף: ומראש חדש סיון עד עצרת [לאותן הנוהגין להסתפר] יש להסתפק אם יש להקל בריקודין ומחולות של רשות, [פרי מגדים בשם אליהו רבה].
אמנם כל הספק הוא לענין "ריקודין ומחולות של רשות", אך לצורך מצוה יש להתיר מר"ח סיון.
אמנם בשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן תצג ס"א) כתב: אבל מותר לעשות שידוכין בלא נשואין שמא יקדמנו אחר ומותר ג"כ לעשות סעודה לאחר השידוכין או לאחר הקידושין אבל לא יעשו ריקודין ומחולות ואין צריך לומר שלא יעשו ריקודין ומחולות של רשות, אבל מותר לעשות סעודת הרשות כגון שמחת מריעות בלא ריקודין ומחולות ושמחות יתירות.
ובסעיף ה: ל"ג ימים יש אומרים שהם מתחילין מיום ראשון של ספירת העומר ומסיימין בל"ג בעומר. (סעיף ו): ויש אומרים של"ג ימים אלו מתחילין מיום ב' לחודש אייר ומסיימין בערב שבועות.
ועל פי דבריהם יש נוהגין להסתפר ולישא בכל שלשה ימי הגבלה, אלא שהם אין מסתפרין ונושאין בר"ח אייר אלא עד ר"ח בלבד ולא עד בכלל כדי שיהיו נוהגין אבילות ל"ג ימים שהן מתחילין בר"ח אייר ומסיימין ביום ראשון של ההגבלה ומקצת אותו יום האחרון הוא ככולו ולכן מסתפרין ונושאין משהאיר יום ראשון של הגבלה ואילך.
וממשיך בסעיף ז: אם יש לו ספק במנהג המקום אינו יכול לתפוס קולי המנהגים, דהיינו שינהג היתר עד ר"ח אייר כסברא האחרונה, וגם ינהג היתר מל"ג בעומר ואילך עד ערב עצרת כסברא הראשונה, כיון שב' קולות אלו סותרות זו את זו, אבל יכול לתפוס חומרי המנהגים, דהיינו שינהג איסור מפסח ועד ערב שבועות או עד יום ראשון של הגבלה.
ובספר המנהגים (חודש סיון): "כשהסתפרו בימי הגבלה קודם ערב חג השבועות, לא היתה רוח כ"ק אדמו"ר נ"ע נוחה מזה".
[ומכלל הדברים נשמע: א. שאף בסעודת מצוה אין לעשות ריקודין ומחולות, (וכמפורש בסעיף א', "ומותר ג"כ לעשות סעודה לאחר השידוכין או לאחר הקידושין – אבל לא יעשו ריקודין ומחולות – ואין צריך לומר שלא יעשו ריקודין ומחולות של רשות"). ב. שיש מקום להחמיר במקום שאין מנהג – כחומרי ב' הדעות, עד ערב שבועות, או עד ג' ימי הגבלה. ג. שמנהג חב"ד להחמיר עד ערב שבועות ממש.
ולפי"ז למהג חב"ד, אף בסעודת מצוה הנערכת לאחר ר"ח סיון ואף בג' ימי הגבלה, אין לערוך ריקודין ומחולות].
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.