נושא: כללי

סעודת ברית בער"ש

מתי צריכים לעשות סעודת ברית מילה בערב שבת, כשחל ביום שישי?

המנהג להתחיל את הסעודה (נטילת ידים והמוציא על פת) – לפני חצות היום עכ"פ.

מקורות

כתב בשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן רמט סעיף ה): אסור לקבוע בערב שבת סעודה גדולה של משתה שאינו רגיל בה בימי החול, מפני כבוד השבת, שע"י שמרבה באכילה ושתיה בערב שבת אפילו בבוקר, יותר מדרכו בשאר ימות החול, לא יוכל לקיים סעודת שבת שבלילה כראוי.


ובסעיף ו: במה דברים אמורים בסעודת הרשות, או אפילו סעודת מצוה אלא שאין זמנה בערב שבת, שיכול לדחותה ליום אחר ולעשות הסעודה באותו יום.


אבל אם זמנה היום, כגון סעודת מילה וסעודת אירוסין ונשואין, שאין לו לדחות האירוסין שמא יקדמנו אחר לארסה, וכן הנשואין אין לו לדחות שלא להבטל מפריה ורביה, וכן המילה אף אם אינה בשמיני ללידתו, אי אפשר לדחותה ליום אחר, שאסור להניחו ערל אפילו יום אחד, לפיכך מותר לעשות הסעודה ג"כ בו ביום, ואם אח"כ לא יוכל לקיים סעודת שבת שבלילה, אין בכך כלום, כיון שזוהי גם כן סעודת מצוה, ויאכל למחר ביום שלש סעודות כמ"ש בסי' רע"ד.


ובסעיף ז: ומכל מקום מצוה להתחיל הסעודה לכתחלה קודם שעה עשירית, שהרי משעה עשירית ואילך מצוה להמנע מלקבוע אפילו סעודה קטנה שרגיל בה בחול אם היא סעודת הרשות כמו שיתבאר, אם כן גם בסעודת מצוה כיון שאפשר להקדימה קודם שעה עשירית, יש לו להקדימה לכתחלה.


וטוב שלא לאכול בסעודה זו אלא מנין מצומצם לבד – מן השייכים לסעודה, כגון הקרובים והשושבינים בסעודת נשואין, והקרובים ובעלי הברית – דהיינו המוהל והסנדק בסעודת מילה.


ובקצות השולחן (סימן סט, ס"ק ח) כתב: ומ"מ פשוט שכל מה שמקדימה יותר, עדיף טפי משום כבוד השבת, וכן המנהג להקדים הסעודות כל מה דאפשר.