תשובה:
ראשית, נדון בסירוק שיער רגיל- המחובר לראש- בשבת, נראה האם פעולה זו בכלל מותרת בשבת, ואם כן באיזה אופן ההיתר.
לאחר מכן נברר האם איסור זה תקף גם לגבי סירוק פיאה נכרית שהיא כמובן אינה שמיער מחובר אלא תלוש (או סינתטי במקרים מסויימים).
כתב המחבר בשולחן ערוך וז"ל:
" אסור לקלוע האשה שערה בשבת, ולא להתיר קליעתה, אבל יכולה לחלוק שערה".
כלומר, שקליעת השיער וכן פרימתו אסורה בשבת. את סיבת האיסור הסבירו הפוסקים:
" אסור לקלוע. משום דהוי כבונה דכתיב [בראשית ב, כב] ויבן ה' אלהים את הצלע, מלמד שקלעה הקדוש ברוך הוא לחוה והביאה אצל אדם [שבת צה ע"א]". דהיינו, שבלשון התורה קליעה נקראת גם בניה, ומטעם זה נאסר לקלוע שיער בשבת דהוי כבונה – מלאכה האסורה בשבת.
אמנם לגבי "לחלוק השיער" (כלומר לסרקו ולהחליקו) מתיר המחבר. הרמ"א מעיר על כך וזה לשונו:
" ויש אוסרים לחלוק שערה, דהיינו לעשות השייטי"ל (רש"י וא"ז). וכן נהגו לאסור לעשות ע"י כלי, אבל באצבע בעלמא נהגו להקל".
היינו, שהיות ויש דיעות המחמירות ואוסרות גם את פעולת הסירוק וההחלקה, דיעות אלו חוששות לתלישת שיער אגב הסירוק שלא בכוונה פעולה הכרוכה באיסור גוזז. על כן נהגו לאסור פעולות אלו באמצעות כלי (היינו מסרק המיועד לכך וכדומה). אך נהגו להתיר להחליק השיער באמצעות האצבעות שלא על ידי כלי המיועד לכך, שאז פעולת המלאכה קלה יותר מבחינת איסורי שבת.
כל זה מדובר לגבי קליעה וסירוק שיער המחובר, אך מה הדין בשיער תלוש, האם גם בו יש איסור?
כתב המשנה ברורה: " אבל הקולע נימין בתלוש חייב משום אורג, כמ"ש הרמב"ם. והכא בשער לא חשיב אריגה משום דהוא מחובר בראשו ועוד דאין סופה להתקיים שעומדת לסתירה [מ"א וש"א בשם התוספות]. והנה כ"ז במחובר והקולעת שער פאה נכרית [שקורין פארוק] אף דאין בזה משום בונה אסור עכ"פ משום אורג דאף אם נימא דאין סופה להתקיים עכ"פ מדרבנן מיהו אסור ומ"מ נראה דאין כדאי למחות במקום שלא ישמעו לנו".
כלומר, שאמנם בשיער תלוש אין בעיה מצד איסור בונה, אך קיימת בעיה אחרת מצד איסור "אורג", איסור אורג תקף בתנאי שנעשה בדבר תלוש וכן מיועד להתקיים (כלומר שלא מעוניין לסתור את הקליעה), ולכן לגבי שיער מחובר ודאי שאין בקליעתו משום איסור אורג (היות ומחובר), אך בשיער תלוש, יהיה אסור לקולעו.
אמנם, קליעת פיאה נכרית לרוב אינה מיועדת להתקיים, אך עדיין פעולה זו תהא אסורה בשבת מדרבנן.
וכעת נעבור לדון בסירוק פיאה נכרית:
בהקדים, שישנו דיון רחב בהלכה לגבי סירוק שיער בשבת בכלל, יש שכתבו להתיר מאחר ואף אם ייתלשו שערות ע"י הסירוק – אינו מתכוין לכך ואף אי"ז "פסיק רישיה" (פסיק רישיה – עשיית פעולה בשבת הגורמת בהכרח לפעולה נוספת האסורה בשבת, במקרה המוגדר ככזה אסור לעשותו בשבת).
המתירים מתבססים על דברי הגמרא במסכת נזיר, האסור לסרק שערו היות ומתכוין שבסירוקו ייתלשו שערות. מכך רצו להוכיח, שאם הסירוק נעשה ללא כוונת תלישה – תהא מותרת פעולה זו בשבת.
אמנם, גם הם מודים שכ"ז יהי נכון במקרה שהסירוק נעשה במסרק בעל שיניים רכות שאז אין ודאות שייתלשו שערות ע"י השימוש בו. אך במסרק בעל שיניים קשות (כמסרקי – כינים למיניהם וכדומה, ששיני המסרק עשויי ברזל וכיו"ב) – מודים שאסור.
ומכאן נסיק לפיאה נכרית, שאף שאין בה איסור מצד איסור גוזז, אך כתבו הפוסקים שבתלישת שערות בחוזקה ע"י הסירוק נחשב הדבר כמתיר קליעה (שכנ"ל יש בזה משום איסור אורג) – ועל כן ההיתר יהיה רק ע"י מברשת בעלת שיניים רכות שאז אין בעיה הנ"ל.
כמו כן ראוי לציין שגם עשיית "שביל" בפיאה נכרית אסורה בשבת, מאחר ודומה לאיסור בונה שהוזכר לעיל.
לסיכום:
קליעת שיער בשבת – אסורה משום איסור בונה, שקליעה נקראת בכתוב בלשון בניה.
קליעת שיער פאה נכרית – אסורה משום אורג, וכן התרת קליעת הפאה אסורה משום זה.
סירוק שיער בשבת – אסור כדעת המחמירים החוששים לאיסור גוזז.
סירוק פיאה נכרית בשבת – תהא מותרת על ידי מסרק עם שיניים רכות בלבד, המיועדת לשבת, והסריקה גם היא תיעשה בנחת ע"מ שלא ייתלשו שערות הפאה (האסורה משום מלאכת אורג).
