נושא: שבת

סיכה בשבת

אדם שיש לו גירוד חזק בעור, האם מותר לו למרוח משחה או לסוך שמן בכדי להרגיע הגירוי?

אסור למרוח בשבת שמן או משחה לצורך רפואי, ואפילו להניח המשחה בלא מריחה על העור אם דרכה במירוח. אלא אם כן מדובר במי שמותר לו לקחת תרופות בשבת כגון תינוק קטן, או מי שחלה כל גופו או נפל למשכב, שאזי מותר לו לסוך שמן, או למרוח משחה – שדרך ואופן שימושה הרגיל הוא על ידי הבלעתה לגמרי בעור.

מקורות

כתב בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים (סימן שכז סעיף א): החושש במתניו לא יסוך שמן וחומץ (מעורבים) מפני שאין דרך לסוך בהם אלא לרפואה וכל שהדבר ניכר שמתכוין לרפואה אסור מטעם שיתבאר בסי' שכ"ח, אבל סך הוא בשמן (לבדו) אבל לא בשמן ורד לפי שדמיו יקרים ואינו מצוי ואין רגילים לסוך בו אלא לרפואה ואם הוא מקום שמצוי בו שמן ורד ודרך בני אדם לסוכו שלא לרפואה מותר לסוך בו אפילו לרפואה.


ומסיים: ובמקומות אלו שאין נוהגין לסוך בשמן כי אם לרפואה, אסור לסוך בשום שמן לרפואה מפני שהדבר ניכר שמתכוין לרפואה, ולכן אסור לסוך הראש שיש בו חטטין.


ובסימן שיד (סעיף כא) כתב: הממרח רטייה דהיינו שמחליק ומשווה הגומות שבה וכן הממרח שעוה או זפת וכל כיוצא בהן מדברים המתמרחים עד שהחליק פניהם הרי זה תולדת ממחק את העור, דהיינו שמגרר את הצמר או השער מעל העור עד שמחליק פניו שהוא אב מלאכה שכן היו עושין במשכן. לפיכך אין סותמין נקב בשעוה וכיוצא בה… וגם אפילו אם אין בשעוה זו משום איסור טלטול כגון שהכינה לתשמיש מבעוד יום אעפ"כ אסור לסתום בה משום גזירה שמא ימרח השעוה לדבקה בדופני הכלי סביב הנקב עד שיחליק פניה שם ויתחייב משום ממחק.


ובשו"ת מנחת יצחק (חלק ז סימן כ) כתב להקל במשחה שמבליעה בגופו לגמרי (כאשר מותר לצורך רפואה כגון לעור מגורה של תינוק קטן שדינו כחולה שאין בו סכנה שמותר לו ליקח תרופות), וסיים שם: אמנם נראה דכל זה במשחה שיש קפידה עפ"י דרכי הרפואה שלא להשאיר כלל בעין רק להבליע כולו בתוך הגוף, דאל"כ בודאי משאירים ג"כ בעין, והרבה פעמים יש ג"כ תועלת לרפואה מהנשאר בעין ובאים לידי חשש מלאכה דאורייתא.