אדם מבוגר מאוד, שאין ביכולתו להתפלל 'שמונה עשרה', רק מניחים עמו תפילין, ואומרים עמו קריאת שמע, ומעט מזמורים מ'פסוקי דזמרה', האם ניתן לומר עמו ברכת 'ברוך שאמר' וברכת 'ישתבח' ומעט מזמורים בנתיים?
אדם מבוגר מאוד, שאין ביכולתו להתפלל 'שמונה עשרה', רק מניחים עמו תפילין, ואומרים עמו קריאת שמע, ומעט מזמורים מ'פסוקי דזמרה', האם ניתן לומר עמו ברכת 'ברוך שאמר' וברכת 'ישתבח' ומעט מזמורים בנתיים?
שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן פ סעיף ב: וכיון שאינו מתפלל תפלת י"ח של שחרית לא יאמר ג"כ פסוקי דזמרה אלא א"כ יאמר בלא ברכותיה כקורא בתורה שהם נתקנו בברכה כדי לסדר שבחיו של הקדוש ברוך הוא קודם התפלה כמ"ש בסימן נ"א נ"ב:
שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן נא סעיף א: תיקנו לומר פסוקי דזמרה בכל יום דהיינו מתהלה לדוד עד כל הנשמה תהלל וגו' כדי לסדר שבחו של מקום ברוך הוא תחלה ואחר כך יתפלל כי כן עשה משה רבינו עליו השלום בתפלתו שאמר תחלה אתה החילות להראות את עבדך את גדלך וגו' ואח"כ אעברה נא וגו' וכדי לעמוד בתפלה מתוך שמחה של מצוה ולמה בחרו במזמורים אלו לפי שאמרו כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא ואגב אותו מזמור תקנו לומר עד סיום תהלים שיש שם י' פעמים הללויה כנגד עשרה הילולים שבספר תהלים ניצוח ניגון שיר וכו' ותקנו ברכה לפניהם ולאחריהם לפניהם ברוך שאמר ואחריהם ישתבח.
ויש מקומות שנוהגין להוסיף הודו לה' קראו בשמו כאשר הוא כתוב בספר דברי הימים לפי שדוד קבעו לאומרה בכל יום לפני הארון.
ומזמור לתודה לפי שכל השירות עתידין להבטל חוץ ממזמור לתודה ולכן יש למשוך אותו בנגינה ונוהגין במדינות אלו שלא לאומרה בשבת ויום טוב מפני שאין תודה קריבה בהן וכן בימי הפסח אין תודה קריבה משום חמץ שבה וכן בערב פסח כמו שיתבאר בסי' תכ"ט וכן בערב יום כפור כמו שיתבאר בסי' תר"ד אבל בט' באב אומרים אותו שהרי בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבין תודה גם בט' באב.
ויש שמוסיפין עוד פסוקים אחרים וכל מקום ומקום לפי מנהגו ויש נוהגין לומר כל הפסוקים והמזמורים שמוסיפים קודם ברוך שאמר ובמדינות אלו נוהגין לאמרם אחר ברוך שאמר כדי שיהיה לכולם ברכה לפניהם ולאחריהם.
ונוהגין להוסיף קודם ברכת ישתבח ויברך דוד עד מהללים לשם תפארתך כאשר הוא בספר דברי הימים ויברכו שם כבודך עד שירת הים כאשר הוא בספר נחמיה ושירת הים לפי שכל אותם ט"ו לשונות של שבח הסדורות בברכות ישתבח דרשום חכמים מתוך שירת הים ומתוך אותן פסוקים של ויברך דוד:
שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן נב סעיף א: תפלת צבור היא רצויה ומקובלת לעולם שנאמר כביר לא ימאס ואומר פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי לפיכך מי שבא לבית הכנסת ומצא צבור בסוף פסוקי דזמרה יש לו לדלג פסוקי דזמרה כדי להתפלל עם הצבור שפסוקי דזמרה גם כן לא נתקנו אלא בשביל התפלה שתהיה רצויה ומקובלת על ידי שמסדר שבחו של מקום תחלה ואחר כך יתפלל ואם כן מוטב להתפלל עם הצבור שאז תפלתו מקובלת ודאי.
וכיצד מדלג אם יש לו שהות לקרות מזמור תהלה לדוד די במזמור זה לברך לפניו ברוך שאמר ואחריו ישתבח ואף שתיקנו לברך ולקרות מתהלה לדוד עד כל הנשמה מכל מקום כיון שעיקר התקנה לא היתה אלא בשביל מזמור זה כמו שנתבאר בסימן נ"א די לו במזמור זה כדי שיקרא קריאת שמע ויתפלל עם הצבור ואם יש לו שהות יותר יאמר אחר תהלה לדוד ב' מזמורים של הילולים שהם הללו את ה' מן השמים ומזמור הללו אל בקדשו ואם אין לו שהות לומר שניהם יאמר הללו אל בקדשו לבדו ואם יש לו שהות יותר יאמר כל ה' מזמורי הללויה ואם יש לו שהות יותר יאמר גם ויברך דוד עד לשם תפארתך ומדלג עד ישתבח ואם יש לו שהות יותר יאמר הודו לה' קראו עד והוא רחום ומדלג עד והוא רחום שלפני אשרי כי בינתיים אינם רק פסוקים מלוקטים ואם כבר התחילו הצבור יוצר ואין לו שהות לומר פסוקי דזמרה אפילו בדילוג יקרא קריאת שמע וברכותיה עם הצבור ויתפלל עמהם.
ואח"כ יש אומרים שצריך לקרות כל הפסוקי דזמרה עם הברכות שלפניהם ולאחריהם ויש אומרים שאין צריך כל עיקר לפי שלא נתקנו אלא קודם התפלה לפיכך אין לו לברך כלל לא לפניהם ולא לאחריהם אלא אם רוצה לקרותם בלא ברכה יפה הוא עושה והלוואי שיאמרם כל היום ולענין הלכה יש לו לקרותם אחר התפלה כדי לחוש לסברא הראשונה אבל לא יברך לא ברוך שאמר ולא ישתבח שספק ברכות להקל.
ומכל מקום יאמר כל הברכות שמחויב לברך בבקר כמו שנתבאר בסי' מ"ו ויש מי שאומר שלא יברך ברכת אלהי נשמה מפני שיצא בברכת מחיה המתים שבתפלה וטוב לחוש לדבריו לכתחלה לברך אותה קודם התפלה:
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.