נושא: הלכה

ניקוי כובע בשבת

כובע שהתלכלך מאבק, האם ניתן לנקותו מהאבק בשבת (באופן שאם לא ינקנו יתבייש לילך כך)?

מעיקר הדין מותר לנקותה מהאבק, בפרט באם מתבייש לילך כך. אמנם באם אין זה מוכרח כל כך, טוב לחוש לדברי הפוסקים שלא לנקותה מהאבק.

מקורות

ראה בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שב סעיף א: המנער טלית חדשה, שחורה, מן הטל שעליה, חייב שהניעור יפה לה כמו כיבוס. והוא שמקפיד עליה שלא ללבשו בלא ניעור. הגה: וכ"ש שאסור לנער בגד שנשר במים או שירדו עליו גשמים. ודוקא בבגד חדש שמקפיד עליו, (כל בו). י"א דאסור לנער בגד מן האבק שעליו, אם מקפיד עליו, וטוב לחוש לדבריו (רש"י וא"ז). אבל מותר להסיר הנוצות מן הבגד בשבת (א"ז). וע"ל סימן של"ז.

ובעולת שבת סימן שב ס"ק א: מה שכתב המנער טלית חדשה. לשון הרמב"ם ז"ל [שבת פ"י הי"ח] המנער טלית חדשה שחורה כדי לנאותה ולהסיר הצהוב הלבן הנתלה בה כדרך שהאומנים עושים חייב חטאת ואם אינו מקפיד מותר עכ"ל, ומשמעות דבריו שם הוא דחייב משום מכה בפטיש, וכן מוכח מדברי הרב המגיד שם, וכן מוכח מדברי הראב"ד בהשגות, ולפי זה משמע דוקא חדשים שלא לבשם עדיין, אבל לפירוש רבינו חננאל [הובא בתוס' קמז ע"א ד"ה המנער] שכתב המחבר דחייב משום כובס, משמע דחדשים נקראו כל זמן שלא נתכבסו, וכן כתב ב"י:

ובמשנה ברורה סימן שב ס"ק א: חדשה – וחדשה מיקרי אם לא נשתמש בה עדיין הרבה שעוד נראה בה חידושו:

ובמגן אברהם סימן שב ס"ק א: חדשה. דלא נשתמשו בה כ"כ אלא עדיין היא בחידושה [ב"י רמב"ם]:

ובפרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן שב ס"ק א: חדשה. עיין מ"א. רמב"ם פרק עשירי מהלכות שבת הלכה ח"י. ואף שהוא ז"ל [שם] מפרש פירוש שלישי בשבת [קמז, א] כדבעינן למימר לקמן אי"ה בט"ז [אות] א' ב', מכל מקום לענין פירוש (תרתי) [חדתי] יש לומר דגם ר"ח ורש"י [שם ד"ה המנער] מודים לו דווקא חדשה שלא שימשו בה כל כך, הא שימשו בה אף שעדיין לא רוחץ, ישנה מקרי. ובסעיף ג' בקיפול, מפרש חדשים, שלא נתכבסו, ששם עיקר הרחיצה, שמתרככין בלא קיפול, מה שאין כן כאן הריחוץ לא מעלה ולא מוריד, דאם לא שימשו כל כך אף רוחץ אסור, ואם שימשו הרבה אף לא רוחץ שרי. ועיין ב"ח [עמוד רנה ד"ה ומ"ש שאין] בזה, ונחלת צבי [ס"ק ג] בזה:

ובמחצית השקל אורח חיים סימן שב ס"ק א: חדשה. שלא נשתמשו כו'. ר"ל, דלא תימא חדשה היינו כל שלא נתכבסה, וכסלקא דעתא דהב"י, אלא שאחר זה כתב הרב ב"י דברמב"ם משמע דחדשה מיקרי שלא נשתמשו כו'. וכתב הב"ח [עמוד רנו דבור ראשון] דאפילו נתכבסה אלא שעדיין היא בחדושה, שלא נשתמשו בה כל כך הרבה, מקרי חדשה:

ובמשנה ברורה סימן שב ס"ק ב: שחורה – אבל חיוורי וסומקי לית לן בה והטעם דבחדשה ושחורה מינכר היפוי ע"י הניעור ומש"כ שמקפיד עליה הטעם דאז חשיבא הניעור כמו הכיבוס אבל אם אין דרכו להקפיד ולובשו לפעמים בלי ניעור מותר לנער אף לכתחלה:

ובביאור הלכה סימן שב סעיף א ד"ה * מן הטל שעליה – כתב בא"ר בשם אגודה דה"ה שלג ונ"ל דאם עדיין השלג לא נמס כלל מותר דהוא כעין נוצות המבואר לקמן בהג"ה משום דעומדין מלמעלה ולא נכנסין בתוכו אך יזהר לנער בקל דאף אם היה נמס קצת ולא מינכר לא יפול כ"א ממשות השלג העומד מלמעלה ועיין מה שכתבנו במ"ב בשם הש"ג:

ובביאור הלכה ד"ה * והוא שמקפיד – הטעם דעי"ז מקרי יפוי בהבגד ואם מנער בשביל אחר והוא מקפיד והאחר אינו מקפיד לכאורה יש להחמיר כיון דלהמנער הוי יפוי והוא עושה המלאכה ויש לדחות כיון דהבגד אינו מתיפה לבעל הבגד לא חשיבא מלאכה ואפשר דזה היה המעשה בכומתא דרב יוסף עיין שם בגמרא קמ"ז ולפיכך היה אביי מחסם למיתבה ליה ורב יוסף השיב דמותר דאזלינן בתר בעל הבגד וכן אם היה להיפוך הוא אסור לפי זה וצ"ע:

ובשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן שב סעיף ג: יש מי שאומר שאסור לנער בגד חדש ושחור מן העפר או האבק שעליו אם מקפיד שלא ללבשו בלא ניעור משום שהוא ככיבוס שהאבק מקלקל מראיתו וניעורו ממנו הוא כיבוס וטוב לחוש לדבריו.

אבל מותר להסיר הנוצות מן הבגד שאין הנוצה דבוקה בבגד כמו האבק והעפר ואין הסרתה דומה כלל לכיבוס (ואין איסור בהסרת הנוצות משום טלטול מוקצה לפי שמן הסתם כבר היו בכר או בכסת ונפלו מהן על הבגד והרי הן ראויות להחזירן להן ולשכב עליהן ולכך אינן מוקצות כלל אבל נוצות שלימות שאינן ראויות לכר וכסת עד שימרוט אותן מקנים שלהן שהם קשים ואינם ראוים לשכב עליהן אסור לטלטלן בשבת כמ"ש בסי' תצ"ט לענין יום טוב) ואם מותר להסירם על ידי מכבדת העשויה מקסמים יתבאר בסי' של"ז וכן אם ישב לו זרע פשתן או תבשיל על כסותו מותר לקלפו: