משיח באלף השישי

בגמרא נאמר שששת-אלפים שנים יתקיים העולם ובאלף השביעי ייחרב. יש בזה כמה וכמה שיטות של גדולי ישראל. על פי הפנימיות אין לפרש את הדברים במשמעות של חורבן ממשי, אלא הכוונה היא שזה יהיה עולם שונה מהעולם המוּכר לנו. ההעלם יחרב. זה יהיה עולם ללא יצר הרע, וממילא עולם שונה במהותו.

בספר התניא (פרק לו בהגהה) מובא ש"קבלת שכר עיקרו באלף השביעי". האלף השביעי בא לאחר ימות המשיח ולאחר תקופת תחיית המתים, שיהיו עוד במהלך האלף השישי, ולכן כמובן שאין צורך לחכות לסיום האלף השישי אלא מחכים בכל רגע ורגע לביאתו, וכפי שהרבי הכריז והודיע שאנו נמצאים בתקופת הגאולה והנה הנה משיח בא.

כמו כן מובא בכמה מקומות, שמתקופת האלף השישי שכנגד ערב שבת, ובמיוחד במחציתו השניה התחיל להפציע שחר הגאולה ואורו של משיח החל להתנוצץ בעולם. ואכן באלף זה עם ישראל זכה לגילוי הגדול של אור החסידות, שהיא הכנה לגאולה.

וכפי מנהג ישראל לטעום בערב שבת ממאכלי השבת – כך עוד באלף השישי, בימים הסמוכים לאלף השביעי ניתן לנו לטעום מגילוי פנימיות התורה שיתגלה לעתיד.