שאלה: באם ישנם עקיצות יתושים על גבי הגוף, ומצערות את האדם, האם ניתן להרגיע את גירוד העקיצות עם משחה מיוחדת.
שאלה: באם ישנם עקיצות יתושים על גבי הגוף, ומצערות את האדם, האם ניתן להרגיע את גירוד העקיצות עם משחה מיוחדת.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שכח סעיף א: מי שיש לו מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא, אסור לעשות לו שום רפואה, ואפי' על ידי א"י, גזירה משום שחיקת סמנים.
משנה ברורה סימן שכח ס"ק א: מיחוש בעלמא והוא מתחזק וכו' – דאם כאיב ליה טובא וחלה כל גופו על ידי זה או שנפל למשכב אף שאין בו סכנה מותר לעשות בשבילו רפואה שאין בה מלאכה וכההיא דסימן שכ"ז ס"א וכה"ג וע"י א"י מותר לעשות אפילו מלאכה גמורה וכדלקמן בסי"ז וסל"ז ע"ש:
עולת שבת סימן שכח ס"ק א: מה שכתב והוא מתחזק והולך כבריא [וכו'] ואפילו ע"י גוי וכו'. כן כתב הר"ן בפרק שמונה שרצים [שבת לט ע"ב ד"ה ומהא] וזה לשונו, ומסתברא דכי אמרינן בחולה שאין בו סכנה דאומר לגוי ועושה, הני מילי בחולה שנפל מחמת חוליו למשכב, אבל במיחוש שאדם מתחזק בו והולך כבריא לא, ולא עוד אלא אפילו דברים שמותרין לבריאים אסורין לו כל היכא שמעשיו מוכיחין שלרפואה הוא מתכוין. ואמרינן נמי פרק אין מעמידין [ע"ז כח ע"א] דאפילו כייבו ליה טובא חושש קרי ליה, לפי שדבר זה אינו חולי אלא מיחוש בעלמא עכ"ל. והן הן דברי המחבר בכאן, ולפיכך דקדק בלשונו וכתב אסור לעשות לו שום רפואה לומר לך דאפילו מה שמותר לבריאים אסור לו:
עטרת צבי אורח חיים סימן שכח ס"ק א: אסור לעשות כו'. כללא דמילתא בדינים אלו: חולה שיש בו סכנת נפש מצוה לחלל עליו את השבת ע"י גדולי ישראל אפילו מלאכה דאורייתא, שנאמר [ויקרא יח, ה] וחי בהם ולא שימות בהם. וסכנת אבר עושין ע"י ישראל מלאכה שאינו אלא איסור דרבנן ולא מלאכה שאיסורה דאורייתא, ועל ידי גוי אפילו במלאכה דאורייתא. ובחולה שאין בו סכנת נפש וגם לא סכנת אבר אם נפל למשכב עושין ע"י גוי אפילו מלאכה דאורייתא. וע"י ישראל במלאכה שאיסורו מדרבנן יש פלוגתא כמ"ש הר"ב סעיף ז', אבל בחולי שאין בו אלא מיחוש לבד והולך ומתחזק כבריא, אין עושין שום מלאכה אפילו שבות דרבנן אפילו ע"י גוי משום גזרת שחיקת סממנים, דבמידי דרפואה גזרו רבנן, דאי שרית שום רפואה אתי למשרי שחיקת סממנים והוא איסור דאורייתא דהוי טוחן:
משנה ברורה סימן שכח ס"ק ב: שום רפואה – היינו אפילו דברים שאין בהם משום מלאכה גם כן אסור וכדלעיל בסימן שכ"ז ס"א ולקמן בסעיף ל"ו וכה"ג:
משנה ברורה סימן שכח ס"ק ג: ואפילו ע"י א"י – היינו אפילו דברים שהוא רק משום שבות גם כן אסור על ידו כיון שהוא רק מיחוש בעלמא:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שכח סעיף יז: חולה שנפל מחמת חליו למשכב ואין בו סכנה, הגה: או שיש לו מיחוש שמצטער וחלה ממנו כל גופו שאז אף על פי שהולך כנפל למשכב דמי (המגיד פ"ב), אומרים לא"י לעשות לו רפואה אבל אין מחללין עליו את השבת באיסור דאורייתא, אפילו יש בו סכנת אבר; ולחלל עליו ישראל באיסור דרבנן בידים, יש מתירים אפילו אין בו סכנת אבר; ויש אומרים שאם יש בו סכנת אבר עושין ואם אין בו סכנת אבר אין עושין; ויש אומרים שאם אין בו סכנת אבר עושין בשינוי, ואם יש בו סכנת אבר עושין בלא שינוי; ויש אומרים אפי' יש בו סכנת אבר אין עושין לו דבר שהוא נסמך למלאכה דאורייתא, ודברים שאין בהם סמך מלאכה עושין אפילו אין בו סכנת אבר; ודברי הסברא השלישית נראין. הגה: מותר לומר לא"י לעשות תבשיל לקטן שאין לו מה לאכול, דסתם צרכי קטן כחולה שאין בו סכנה דמי (ר' ירוחם ני"ב ח"ט ורמב"ן ורשב"א). וכל שאסור לעשות ע"י ישראל, אפי' ע"י החולה בעצמו אסור; אבל כשעושה לו הא"י מותר לחולה לסייעו קצת, דמסייע אין בו ממש. (ב"י גמ' ביצה דף כ"ב).
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.