הדרשנים אוהבים לקשר סיום של מסכת עם תחילתה, לפעמים זה נראה ממש רחוק מן המציאות ומעושה. יש מקור לזה?
הדרשנים אוהבים לקשר סיום של מסכת עם תחילתה, לפעמים זה נראה ממש רחוק מן המציאות ומעושה. יש מקור לזה?
הנהגה זו היא בגדר "מנהג ישראל", ויש לו גם מקור מפורש בביטוי "מתכיפין התחלה להשלמה" (נוסח רשות לחתן בראשית).
ובאמת אין זה לחדודי לבד ח"ו, אלא הוא ענין אמיתי, כי אכן קיימת נקודה משותפת בין התחלת כל ספר (ומסכת) לסיומו, כדאיתא בספר יצירה (פ"א מ"ז) "נעוץ סופן בתחלתן".
יתירה מזו: הצד השווה בין תחילת כל ספר וסיומו הוא בנקודה עקרית של הספר, כי, כידוע, נקודה עקרית של כל ענין מרומזת בתחילתו, כמו הראש הכולל כל האברים, ובסיומו, כמאמר (ברכות יב, א) "הכל הולך אחר החתום".
לקוטי שיחות חלק ל, פרשת ויחי שיחה ג, סעיף ב.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.