אכן ישנה חשיבות עצומה לטבילה במקוה טהרה קודם התפילה בבוקר, ויש בכך עניינים נפלאים, ונחלק את התשובה לשניים, בחלק הראשון נראה את המקורות ההלכתיים לדבר, ובחלק השני את ההתייחסות החסידית לכך (ממכתבי הרבי וכו').
המקורות ההלכתיים:
מדין תורה כל אדם טמא יכול להתפלל וללמוד תורה אף שלא טבל, אלא מספיקה רחיצת ידיים בלבד. אך עזרא תיקן שבעל קרי יטבול קודם הלימוד בשביל שתלמידי חכמים "לא יהיו מצויין אצל נשותיהן כתרגולין".
אלא שתקנה זו לא פשטה ברוב הציבור והיה קשה לעמוד בה ולכן התקנה נתבטלה, אך אעפ"כ כתבו הפוסקים שאין הכוונה שנתבטלה לגמרי, ועדיין יש מקום להחמיר ולטבול.
נראה את דברי הרמב"ם (הלכות תפילה פ"ד ה"ד):
"כָּל הַטְּמֵאִין רוֹחֲצִין יְדֵיהֶן בִּלְבַד כִּטְהוֹרִין וּמִתְפַּלְּלִים. אַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לָהֶם לִטְבּל וְלַעֲלוֹת מִטֻּמְאָתָן אֵין הַטְּבִילָה מְעַכֶּבֶת. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁעֶזְרָא תִּקֵּן שֶׁלֹּא יִקְרָא בַּעַל קֶרִי בִּלְבַד בְּדִבְרֵי תּוֹרָה עַד שֶׁיִּטְבּל. וּבֵית דִּין שֶׁעָמְדוּ אַחַר כֵּן הִתְקִינוּ אַף לִתְפִלָּה שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל בַּעַל קֶרִי בִּלְבַד עַד שֶׁיִּטְבּל. וְלֹא מִפְּנֵי טֻמְאָה וְטָהֳרָה נָגְעוּ בָּהּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְצוּיִים אֵצֶל נְשׁוֹתֵיהֶן כְּתַרְנְגוֹלִים. וּמִפְּנֵי זֶה תִּקְּנוּ טְבִילָה לְבַעַל קֶרִי לְבַדּוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ מִכְּלַל הַטְּמֵאִין". ע"כ.
וכן פסק המחבר בשו"ע (אורח חיים סימן פ"ח ס"א):
"כל הטמאים קורין בתורה וקורין ק"ש ומתפללין, חוץ מבעל קרי שהוציאו עזרא מכלל הטמאים ואסרו בין בד"ת בין בק"ש ובתפלה עד שיטבול, כדי שלא יהיו ת"ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין. ואח"כ בטלו אותה תקנה והעמידו הדבר על הדין, שאף בעל קרי מותר בד"ת ובק"ש ובתפלה בלא טבילה ובלא רחיצה דתשעה קבין וכן פשט המנהג". ע"כ.
ובכף החיים (שם סק"ד) הביא דברי הטור וז"ל:
"וכתב הטור בסס"י רמ"א וז"ל: ויש חסידים ואנשי מעשה שהיו מחמירין על עצמן וטובלין לקריין להתפלל, וחומרא יתירא היא זו, שאף להרי"ף שכתב שיש מצריכין טבילה לתפלה, לאו דוקא טבילה אלא רחיצה בתשעה קבין. ואני כתבתי למעלה שא"צ לא טבילה ולא רחיצה והמחמיר תע"ב".
וכתב המשנה ברורה (שם סק"ד) וז"ל:
"המנהג – ומ"מ יש אנשי מעשה שנוהגין בתקנה זו וטובלין א"ע לקריין, ואם קשה עליהם הטבילה רוחצין א"ע בט' קבין".
עד כאן (בתמצות) המקורות הכלליים לחובת הטבילה מבחינה הלכתית.
אמנם, אף שלהלכה לא נפסק שחובה לטבול, אך עדיין יש דיעות הסוברות שכן יש לטבול לפני התפילה, ולכו"ע התפילה מקובלת יותר לאחר הטבילה, וכפי שכותב הרבי במכתב הבא (אגרות קודש ח"ט עמ' רנט):
"וראה ברי"ף ותלמידי רבנו יונה פ"ג דברכות בשם רב האי גאון דלא בטלוה לטבילה אלא לתורה משא"כ לתפלה, ואע"ג דאנן לא קיימא לן כן אבל לדברי הכל התפלה מקובלת יותר עם הטבילה, ובפרט שכבר ידוע מ"ש הרמב"ם שאף שביטלו לטבילותא דעזרא הרי מימיו לא בטל טבילה זו". ע"כ.
כלומר, שלדעת הרי"ף (בשם רב האי גאון) נשארה תקנת חז"ל בעינה לגבי טבילה לפני התפילה, ואף שההלכה לא נקבעה כדעה זו, מ"מ הרמב"ם בעצמו כותב ש"מימיו לא בטל טבילה זו".
במכתב אחר מביא הרבי מקורות בחסידות לפן הפנימי והנעלה של טבילה קודם התפילה (אגרות קודש חכ"ב עמ' שנג):
"במענה למכתבו בו שואל בנוגע לענין טבילה במקוה. וגודל הענין מבואר בכ"מ ובפרט בקשר עם עבודת התפילה, ועיין לקוטי תורה לרבנו הזקן בעל התניא-פוסק בנסתר דתורה-והשו"ע-פוסק בנגלה דתורה- בפרשת תבוא מג, ב ועד להמבואר בכמה ספרים שהבעש"ט זכה לענינים הנעלים יותר מפני ענין המקוה, ועיין ג"כ בדרושי המקוה לאדמו"ר האמצעי בנו של רבנו הזקן. ומכמה ספרים בענין הנ"ל נתקבצו בספר טהרת יום טוב חלק יו"ד עמ' שסה ואילך". ע"כ.
במכתב זה מרכז הרבי מספר מקורות העוסקים במעלה הגדולה של טבילה במקוה (שאף שאינה חובה הלכתית אך עדיין יש בה מעלה עצומה וכו' כנ"ל).
ונסיים במכתב נוסף (אגרות קודש ח"ט עמ' רנג) שנכתב במענה לאדם שטובל רק בערב יוה"כ והרבי אומר ש"מופרך הדבר לגמרי"!, ובלשונו הק':
"והנה…מובן אשר מופרך הדבר לגמרי, מה שאינו טובל אלא בערב יוהכ"פ, כי הרי זה נוגע לא רק ללימוד החסידות, אלא לטהרת הגוף והוספה בכלל בחיזוק האמונה (עיין ברמב"ם סוף הל' מקואות) השראת אלוקות וכו', ובפרט כשהמדובר בנוגע לנוער ולאלו הנמצאים בארץ אשר עיני ה"א בה מראשית השנה עד אחרית שנה, ובמילא עליו להשתדל להשפיע על אחיו שיטבול לעיתים קרובות יותר עד כמה שאפשר, ועכ"פ – הטבילה דטבילת עזרא". ע"כ.
עפ"ז מובן שיש להתחזק מאוד בנושא הטבילה במקוה בבוקר, דבר הטומן בחובו סגולות נפלאות כנ"ל, ולפחות להשתדל עד כמה שניתן.
