הגמרא מביאה על מה שכתוב "דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב" שבכל השנה קרוב הקב"ה ונענה לציבור ואילו ליחיד הוא קרוב ב"עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים" שבימים אלו התשובה והצעקה יפה ביותר ונענה הקב"ה גם ליחיד.
בלשון זו – "עשרה ימים שבין ר"ה ליום הכיפורים" – ישנה סתירה מיניה וביה:
מצד אחד הלשון היא שישנם "עשרה" ימים ובחישוב פשוט כדי להגיע לעשרה ימים מוכרחים להכניס בתוך הספירה גם את ראש השנה ויום הכיפורים עצמם;
אך מהלשון "שבין ראש השנה ליום הכיפורים" – משמע שהספירה של הימים היא רק בימי הביניים – שבין ראש השנה ליום הכיפורים. ובחישוב פשוט שר"ה הוא יומיים ויום כיפור הוא יום אחד נותרו רק שבעה ימים בין ר"ה ליום הכיפורים.
על שאלה ותמיהה זו ישנם כמה וכמה תשובות ולהלן נביא אחת מהם כפי שהיא מבוארת בשיחתו של הרבי בליקוטי שיחות חכ"ט. שיחה ליום הכיפורים.
בשיחה מסביר הרבי שבר"ה ויום הכיפורים ישנם שני עניינים:
א) המהות העיקרית שלהם שאיננה התשובה: הענין העיקרי של ראש השנה הוא קבלת המלכות של הקב"ה תמליכוני עליכם על ידי השופר. והעניין המהותי והעיקרי של יום הכיפורים הוא מה ש"עצמו של יום מכפר" כפרה מצד עצם היום שנעלית מכפרה שעל ידי התשובה.
ומצד ענינים אלו ראש השנה ויום הכיפורים נעלים מהימים שבין ראש השנה ליום הכפורים שענינם העיקרי של ימים אלו היא התשובה.
ב) בנוסף למהותם העיקרית של ימים אלו קיים בראש השנה וביום הכיפורים את ענין התשובה שמשום כך הם נחשבים כחלק מעשרת ימי תשובה.
אך באמת התשובה שישנה בראש השנה וביום הכיפורים היא אינה התשובה שקיימת בעשרת ימי התשובה. כי תשובה זו היא באופן נעלה הרבה יותר תשובה שהיא מתוך שמחה.
ולמרות שהתשובה בכלל כל השנה היא צריכה להעשות מתוך שמחה ושמחה אמיתית הנה עם כל זאת בימים אלו ענין השמחה הוא בהדגשה יתירה.
הדבר בולט במיוחד בנוגע לראש השנה שאסור לומר בו וידוים – כפי שנפסק בשולחן ערוך אדה"ז או"ח סתקפ"ד ס"ח. ואפי' בנוגע ליום הכיפורים שישנה חובה להתוודות אדה"ז פוסק בנוגע לגבי יום זה – "הלובש שק מחמת תשובה צריך לפושטו ביום הכיפורים מפני שהוא יום טוב וצריך לכבדו בכסות נקיה".
כלומר החזרה בתשובה ביום הכיפורים אסור שתסתור את ה"יום טוב" שביום זה ומשום כך אסור ללבוש שק מחמת תשובה. התשובה ביום זה היא נעלית הרבה יותר מהתשובה בשאר השנה.
ולמרות שהחיוב לחזור בתשובה ביום הכיפורים הוא חיוב שמן התורה ואילו החיוב להתלבש בכסות נקיה הוא רק מדברי קבלה ולכאורה היו אמורים דברי התורה – "שק מחמת תשובה" – צריכים לדחות את החיוב שמדברי קבלה שתהיה כסות נקי'?!
אלא שמכיון שענינו העיקרי של יום הכיפורים הוא מה שעצמו של יום מכפר לכן התשובה של יום הכיפורים צריכה להיות מתוך שמחה ולא מתוך שק.
ובמילים אחרות אם ילבש היהודי שק של תשובה ביום הכיפורים הנה במעשה זה הוא מהווה סתירה לכל המהות של היום הכיפורים שהיא צריכה להיות תשובה מתוך שמחה.
ודברים נפלאים נכתבו בספר חסידים סתרט"ז – "ביוה"כ.. צריך לקרוע הלב ולא הבגדים". כי ביום כיפור הכל צריך להיות מתוך שמחה ומתוך ידיעה שיום זה הוא יום טוב.
ועם כל זאת ביום הכיפורים עצמו ישנה חובה מיוחדת המוטלת על האדם (שלא בקשר לעשרת ימי תשובה) – לשוב בתשובה כפשוטה. וחובה זו היא חובה מיוחדת יותר משאר ימות השנה.
ונקודת הדברים בזה היא – שבכל השנה החובה לחזור בתשובה היא מצד האדם עצמו ובלשון התורנית – מצד הגברא.
ואילו ביום הכיפורים הגורם לחובת התשובה הוא מצד הזמן. ה"זמן" הוא זמן של תשובה לכל לכל אדם שיהיה באשר הוא. ואפי' אם האדם כבר שב וחזר מעוונו הנה ביום הכיפורים הזמן הוא גורם לתשובה וצריך הוא להתעלות למקום של תשובה עליונה יותר.
כידוע שלגבי דרגה אחת ייתכן שהאדם מירק את עוונו אבל לגבי דרגה נעלית יותר נחשב כביכול שישנו עדיין איזה פגם וחסרון ובזה המקום צריך הוא להתעלות עוד יותר. ויש להאריך בביאור הדברים ולראות אותם כפי שהם כתובים במקור וכאן לא הובאו אלא נקודות מן הנאמר שם.
ויהי רצון שנשוב כולנו בתשובה אמיתית לפני בורא עולם ויכתבנו לחיים טובים ארוכים ולשלום לשנת הגאולה האמיתית והשלימה שנה שתהי' שנת פלאות בכל. תיכף ומייד.
