בזמן זה מפני 'מגפת הקורונה', כאשר עושים מניין במרפסות הבתים ומצטרפים כמה אנשים למניין מבתים שונים, אמנם הרבה פעמים יוצא שמפני ריחוק החזן וכן שנמצאים בחוץ, אין שומעים היטב את החזן בחזרת הש"ץ בחלק מהברכות. אמנם יודעים באיזה ברכה הוא אוחז, ושומעים את שאר האנשים עונים אמן, האם ניתן לענות 'אמן' יחד עמם, או שחייבים לשמוע את הברכה מפי הש"ץ בכדי לענות 'אמן'?
שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן קכד סעיף יא: לא יענה אמן חטופה דהיינו כאלו האל"ף נקודה בחט"ף (קמ"ץ או קמץ חט"ף אלא בקמ"ץ גדול) וכן שלא יחטוף וימהר לענות אותו קודם שיסיים המברך.
וכן לא יענה אמן קטופה דהיינו שמחסיר קריאת הנו"ן שאינו מוציאה בפה שתהא ניכרת וכן לא יפסוק התיבה לשתים.
ולא יענה אמן יתומה דהיינו שלא ימתין עם העניית האמן אלא מיד שכלתה הברכה מפי המברך יענה אמן ואם השליח ציבור מאריך הרבה בניגון של ואמרו אמן יאמר מיד אמן כי הארכת הניגון הרבה הוא הפסק.
וכן אם לא שמע הברכה מפי המברך אף על פי שיודע איזו ברכה הוא מברך מאחר שלא שמעה אם עונה אחריו אמן ה"ז אמן יתומה במה דברים אמורים כשהוא חייב באותה ברכה לברך אותה ורוצה לצאת ידי חובתו בעניית אמן אחר המברך אותה אבל אם אינו חייב בה שאינו רוצה לצאת ידי חובתו בזה רשאי לענות אחר כל ברכה אף על פי שלא שמעה ואף על פי שאינו יודע איזה ברכה היא וי"א שאם אינו יודע איזו ברכה ה"ז אמן יתומה ואפילו אינו מחויב בה לא יענה אחריה אבל אם יודע איזו ברכה היא אף על פי שלא שמעה מפי המברך עונה אחריה אפילו אם הוא חייב בה ויוצא ידי חובתו בענייה זו.
והלכה כשתי הסברות להחמיר שאם הוא חייב באותה ברכה ורוצה לצאת בה ידי חובתו צריך שישמע אותה מפי המברך ואם לאו אף שיודע איזה ברכה היא ה"ז אמן יתומה כסברא הראשונה ואף אם אינו מחויב בה אם אינו יודע איזו ברכה היא לא יענה אחריה כסברא האחרונה.
וי"א שאפילו אם אינו מחויב לברך אותה ויודע איזו ברכה היא אם הברכה נתקנה להוציא רבים ידי חובתן כגון חזרת הש"ץ לא יענה אחריה עד שישמע אותה כאלו היה רוצה לצאת בה ידי חובתו שכיון שתקנת חכמים היא שיחזור ש"ץ התפלה להוציא את שאינו בקי והצבור חייבים לשתוק ולשמוע כל ברכה מפי הש"ץ ולענות אחריו אמן אם כן הרי ברכות אלו עליהם חובה לשמען מהש"ץ אף על פי שהתפלל כבר אבל אחר ברכות התורה שבצבור יכול לענות אף על פי שלא שמע שהברכות לא לצורך הצבור נתקנה אלא מפני שהקורא בצבור ראוי לו לברך ואף שחובה על הצבור לשמען כמו שיתבאר בסי' קל"ט מכל מקום עיקר ברכתו היא לצורך עצמו ולא לצורך הצבור כמו בתפלה ויש לחוש לדבריהם לכתחלה ליזהר לשמוע ברכות י"ח מפי הש"ץ.
אבל אם לא היה יכול לשמוע כגון שהיה מתפלל י"ח וכשסיים תפלתו סיים ש"ץ ברכה אחת עונה אחריו אם יודע איזה ברכה היא ואפילו לא סיים תפלתו עד שהרבה מן הצבור ענו כבר אמן (ואין עונין אמן אחר אמן אלא אחר הברכה וצריך לענות מיד שכלתה הברכה ואם לאו היא אמן יתומה אעפ"כ) אם לא כלתה אמן מפי רוב הצבור עונה עמהם (אף על פי שיש שיהוי בין גמר הברכה להתחלת ענייתו) לפי שכל שלא כלתה אמן מפי רוב העונים עדיין לא נשלם ענין הברכה לגמרי שעניית אמן גם כן מן הברכה היא כמו שיתבאר בסי' קס"ז.
אבל לאחר שכלתה אמן מפי רוב הצבור אף ע"פ שהמיעוט מאריכים אין בהארכתם כלום שהמאריך באמן יותר מדאי אינו אלא טועה וא"כ נשלם כבר ענין הברכה לגמרי (וזה שמתחיל עתה לענות אמן אמן יתומה היא כיון שיש שיהוי הרבה בין גמר הברכה מפי המברך להתחלת ענייתו ואף ע"פ שאמן של הצבור ג"כ מן הברכה היא אין לו לענות אחריהם שאין עונין אמן אחר העונין אמן אלא אחר המברך אבל אם אין שיהוי בין גמר הברכה להתחלת ענייתו יכול לענות אחר העונים אמן כגון ששמע אחד עונה אמן אחר איזו ברכה והוא יודע איזו ברכה היא יכול לענות אחריו מיד אם זה לא האריך כל כך כמו שהצבור מאריכים ומשתהים בענייתם מפני שאי אפשר שיצמצמו כולם להתחיל ולפסוק ברגע אחד) ויש מי שאומר שאפילו כלתה אמן מפי רוב הצבור (ואפילו סיימו כולם) יכול לענות אמן אחריהם ונחשב כעונה אחר הברכה (כיון שכולם התחילו מיד אחר הברכה) והוא שיענה אחריהם מיד [(] ולענין מעשה הכל לפי ענין שיהוי שמגמר ברכת המברך לסיום עניית העונים).
וכן בקדיש וקדושה וברכו כל שלא סיימו רוב הצבור עונה עמהם אף על פי שלא (שמעו כולם) [שמע כלום] מפי הש"ץ [(] ולסברא האחרונה אפילו סיימו רובן כל שנשארו ט' עמו שהם עשרה עם הש"ץ שאין דבר שבקדושה פחות מעשרה) ואף להאומרים שכל שהוא מחוייב בדבר אינו יוצא ידי חובתו בענייה עד שישמע מכל מקום אינו נקרא מחוייב בדבר לענין זה אלא בדבר שמחוייב לאמרו אף ביחיד משא"כ בקדיש וקדושה וברכו:
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.