נושא: תפילה

תפילה במניין או בכוונה?

רציתי לשאול שאלה הלכתית לגבי תפילה במניין, במידה ואדם לא מצליח להתרכז בתפילה עד כדי כך שזה משפיע עליו על כל היום מה שאין כן בתפילת יחיד האם נכון יותר להתפלל ביחיד או שעדיף להתפלל במניין למרות שאיני מצליח לכוון את ליבי ואת פירוש המילות מתוך הסידור?

ההנחיה שהרבי הנחה במצב כזה, היא, שעיקר החשיבות בתפילה זה הכוונה בתפילה, ולכן אם האדם מרגיש שיש לו יותר כוונה בתפילת יחיד, עדיף שיתפלל ביחיד. ולמרות זאת, כדי שיהיה לו גם את העניין החשוב של תפילה במניין, כדאי שיהיה נוכח בבית הכנסת עם הציבור, ויתחיל איתם את התפילה, ואחר ימשיך בקצב שלו לאט לאט מבלי להתחשב בזה שהמניין ממשיך קדימה. וכך יכול לענות גם אמן על הקדישים, וקדושה וכו', ויש בזה מעין תפילה במניין, למרות שהתפילה עצמה היא ביחידות. אם אתה מרגיש שרק תפילה בבית גורמת לך כוונה, כדאי בכל זאת שבזמן התפילה בבית הכנסת תהיה נוכח, תוכל לענות על הקדישים, קדושה, קריאת התורה וכו', ובזמן הזה תלמד משהו לעצמך, ואח"כ תלך לביתך ותתפלל שם. בהצלחה רבה ובש"ט.

מקורות